תיאוריה: חלבית היא דבר כזה שמשמש לכיסוי עוגות, כמו גם לקאפקייקס. בדרך כלל זה עשוי מחמאה, אבקת סוכר, מים / חלב וטעמים. קניתי את שלושתם בציפייה לחגים, מתוך כוונה להקל על חיי. ראשית, הם יכולים להחליק את פני העוגה, למסכות בליטות, חורים ושגיאות אחרות. שנית, אם אינך אוהב עוגות רטובות ספוגות בכבדות, ציפויים יכולים לשמש שכבות עצמאיות בין העוגות. שלישית, אתה יכול לעדן את עצמך: למשל, להוסיף חמאה, להקציף הכל ולקבל קרם רך; או להקציף עם שמנת ולקבל קרם מפואר יותר. מה בבנקים: בטמפרטורת החדר, המסה היא כמו סופלה. קליל, שופע, נקבובי. שמנוני. יש לו טעם מתוק מאוד, מאוד, מאוד, ממותק לבחילה. במקביל, טעמי וניל, תות ושוקולד דומים לאלה אמיתיים. אחרי המקרר הוא צפוף, חזק, אך לא נוקשה. קל לחתוך בעזרת סכין, מתפורר מעט. אם אתה מדמיין את זה על עוגה, זה לא יהיה קרום פריך קשה, אלא ציפוי רך. תוצאות: ככה כולם היו מגעילים בבנקים, וכך הם נשארו על המוצרים המוגמרים. עם זאת, מדוע הם ישתפרו. הסיכה המגעילה הזו לא נעלמה: לא ניתן היה לנטרלה עם תוספים חומציים כמו לימון כורד או עוגות לא ממותקות. הטעם הזה, שאינו טעם כלל, אלא סוכרנות בלתי-טבעית מתמשכת, קטע את כל השאר. זה מצער שהייתי כל כך נוקבת ברכישה, אבל זה טוב מאוד שניסיתי זאת מראש ועכשיו לא אהיה מבושה לפני האורחים בשנה החדשה.
