למגנזיום יש מלחים אנאורגניים ומלחים אורגניים, ו-Mg כלוריד הוא מלח אנאורגני. מלחי Mg אנאורגניים אחרים כוללים תחמוצת Mg ו-Mg סולפט, אך לרבים מהם יש קצב ספיגה נמוך והם נשארים במעי ופועלים כמשלשלים. מלחים אורגניים משולבים בחומצות אמינו ונספגים היטב. עם זאת, אם לחומצת האמינו המצורפת יש השפעה שלילית על גוף האדם, ייתכנו תופעות לוואי עקב חומצת האמינו. מלחים אורגניים כוללים Mg malate ו-Mg orotate. בשל מסיסותו הגבוהה ביותר, למגנזיום כלוריד יש שיעורי ספיגה התואמים או עולים על אלו של צ'לטים חומצות אמינו. זה גם מאוד בטוח. הטעם הוא מר (זה בערך מריר), אז אני שמה 2.5 מ"ל ממנו בכל 4 כוסות אורז כשאני מבשלת אותו, או מוסיפה לתה שעורה כדי שזה לא ירד, אז יש לי ילדים שיכולים' לא לקחת טבליות קח את זה. לילדים, מלח אפסום (מגנזיום סולפט) משמש כתוסף אמבטיה. כאשר מגנזיום כלוריד מעורבב עם מיץ תפוזים, הוא הופך לטעם מיץ אשכוליות ומבוגרים יכולים לשתות אותו איכשהו. נמכרות גם כמוסות ריקות, אז אני מכניסה אותה עם טפטפת ושותה אותה מיד. אגב, ביטרן נקרא מגנזיום כלוריד גולמי, שזה השאריות לאחר הוצאת המלח ממי הים, אבל הוא עדיין מכיל הרבה נתרן, אז לדעתי מגנזיום כלוריד עדיף לשימוש קבוע.
