עם כאבי ראש קלים עד בינוניים, זה עובד טוב, אך אינו חוסך מהנגאובר קשה, אינו גורם לנמנום. אבל מה שקראתי: ארניקה היא תרופה עתיקה שהייתה בשימוש במערב אירופה במאה ה- XI. ברפואה האלופתופתית המודרנית זה לא נפוץ מאוד, אבל זה היה חלק מהפרמקופיה של ברית המועצות. למטרות רפואיות, השתמשו בסלי פרחים, כמו גם מרתח ותמיסת אלכוהול מהם. במדינות אחרות משתמשים רק בתמצית מפרחים או בצורה של פלסטרים, לפעמים קני שורש להכנת תמיסות ותמציות. ברפואה משתמשים בתנור אלכוהול של תפרחות כגורם המוסטטי לטיפול ברחם ודימום מהאף, בפעילות מיילדתית וגינקולוגית - עם התפתחות לא הפוכה של הרחם לאחר הלידה ותהליכים דלקתיים באזור איברי המין, כמו גם בצקת וחולשת לב. השפעה חיובית נצפתה לגבי תעוקת לב מוחלשת וחולשת לב. בניסוי בבעלי חיים, תכשירים של ארניקה גורמים לעלייה בהתכווצויות שרירי הרחם, ומשפיעים גם הם על הלב ועל מערכת העצבים המרכזית. בנוסף, הם מרחיבים את כלי הדם הכליליים של לב מבודד, הם בעלי השפעה כולרתית ומורידים את רמת הכולסטרול בדם, אשר נובעת מנוכחותו של צינין בארניקה. תכשירי ארניקה משמשים באופן חיצוני לחבורות וחבורות, פחמימות, שחין ומורסים כסוכן נספג ומסיח את הדעת. ברפואה ההומיאופתית הוא משמש כתרופת לב, כהמוסטטית, לפגיעות שונות: בצורה של תמיסות מקני שורש מיובשים עם שורשים או תמציות מעשב טרי פורח. ברפואה העממית הוא משמש לחום, כמשתן, דיאפורטי, מעיק נגד הפרעות במערכת העיכול, כאנטי דלקתי למחלות גינקולוגיות, ברונכיטיס ושפעת, כמו גם לאפילפסיה וזעזוע מוח. חיצונית, עירוי מים של סלי פרחים שימש לפריחות בעור (בעיקר על השפתיים), furunculosis, כיבים, חבורות, שיגרון, גאוט, עצבים, לומבגו, כאב שיניים. תמיסת השורשים שימשה באופן פנימי לטיפול באנגיוספסמה לבבית, לב וכלי דם, שריר הלב, כאפרודיזיאק; עם חבלות, חבורות, פגיעות קלות, מורסות
