לא כל כך טוב. שמן קנבוס עד המאה ה -19 שיחק בתזונה של הסלאבים, בעיקר המזרחיים, אותו תפקיד שקיים חמנייה כיום, וזרעי הצמח המטוגנים שימשו ברוסיה במקום זרעי חמניות. שמן קנבוס הוא שמן רווי מאוד המכיל נוגדי חמצון, פרותיאנים, קרוטן, פיטוסטרולים, פוספוליפידים, כמו גם מינרלים שימושיים רבים, כולל סידן, מגנזיום, גופרית, אשלגן, ברזל, אבץ וזרחן. שמן הוא מקור לחלבון בעל ערך ומכיל את כל עשרים חומצות האמינו, כולל תשע חומצות אמינו חיוניות. מכיל גם ויטמינים A, B1, B2, B3, B6, C, D ו- E. הצבע הירוק של שמן קנבוס הוא תוצאה של הרמה הגבוהה של הכלורופיל שנמצא בזרעים. אך התכונה החשובה ביותר של השמן היא אחוז חומצות השומן, שהוא גבוה מזה של כל שמן אחר. זהו השמן המאוזן ביותר בהרכבו, התוכן הכולל של EFA (חומצות שומן חיוניות) הוא יותר מ 75%. בנוסף, שמן קנבוס מכיל 2.6% GLA (גמא - חומצה לינולאית). לשמן זה היחס הטוב ביותר בין חומצות אומגה 3 ואומגה 6. אנשים הנוטלים שמן קנבוס בכף כף. כפות פעמיים ביום לפני הארוחות (ללא שטיפה), לאחר שבועיים-שלושה של שימוש המדווח על עור רך יותר ולחות וציפורניים חזקות, הגבירו את צמיחת השיער. שמן הקנאביס נספג לחלוטין על ידי הגוף בצורתו הגולמית. לא מומלץ להשתמש בשמן קנבוס לטיגון, עדיף להשתמש בו כתיבול לסלטים, פסטה, ירקות, רטבים, מרקים, דגני בוקר או מוצרים אחרים. שמן קנאביס מסייע בריפוי עור פגום, מסייע בדלקת ומנרמל עור יבש. יש לו תכונות לחות. בשימוש נרחב לצורך הזדקנות העור. זה מיועד לעור נקבובי, מווסת ביעילות את בלוטות החלב. הוא נספג במהירות, אינו משאיר ברק שמנוני. הוא עשיר בחומצות שומן חיוניות, ולכן הוא מסייע להחזיר את מחסום המגן לעור, משפר את גוון העור.
