הזמנתי שתי אפשרויות בתקופת התחביב למקרוביוטיקה - זה וה genmo-miso. המידע היה: "שירומיסו (שירומיסו) - מיסו בן 3 חודשים בלבד, הוא לא משמש למרק, ולעיתים קרובות רק לרטבים או למנות אחרות (בישול למסיבות ..) ג'מאמי מיסו (ג'נאמי) - מיסו בתוספת אורז חום , משמש לרוב למרק מיסו. מוגי (מוגי) - מיסו בתוספת שעורה פנינה. ישנם סוגים רבים יותר של מיסו, עם דגנים שונים, אך הם פחות נפוצים. האטצ'ו מיסו (האטצ'ו) - מיסו רק מפולי סויה, הכי כהה וכבדה יש לו אנרגיית יאנג מאוד, עדיף להשתמש בגנומי מיסו. המתכון הבסיסי למרק מיסו: ב אודה - ~ 1 כוס לאדם, משחת מיסו - ~ 1 כפית לאדם לכוס מים, דייקון, קומבו - חתיכת יבש, בגודל של בול דואר, שיטאקי - 1-2 לאדם, ירקות (צמרות דייקון, ירקות בצל) -פוריה או כל סוג אחר) "... כתוצאה מכך בישלתי את המתכון הזה כמה פעמים. הבנתי שאתה לא יכול להספיק מזה :)) אבל מאוד אהבתי את התחושה בבטן אחרי זה. ואז קראתי על היתרונות הגדולים של אוכלים מותססים (למשל, נדיה אנדרה, כותבת הספר "בטן שמחה" כותבת ומדברת על כך על משאבים שונים), הרופאה שלי שגרה ביפן אמרה שהם אוכלים מרק מיסו בסוף הארוחה רק כדי לשפר עיכול. "חיידקי חומצה לקטית ואנזימי עיכול (כולל לקטובצילים) הכלולים במרק מיסו מחזקים את מערכת העיכול. המוצר מרוויח מתהליך תסיסה כפול בייצור הדבק: כתוצאה מכך פחמימות מורכבות וחלבונים, שמנים צמחיים מתפרקים לאלמנטים פשוטים שניתן לעיכול בקלות. המרק גם ממריץ את הפרשת מיצי העיכול. " התחלתי לעשות את זה פשוט - לאחר האכילה אני קוצץ את האצות בספל מים חמים, ואז מערבב בתוכו את משחת המיסו ושותה אותו בלי לטרוח. אולי אני אוהב את ג'נמאיי יותר ...
