דגני בוקר זה מאוד מעניין, כנראה שרבים מכם שקראו את הכוסמת, יתפלאו שהזמנתי אותה באמריקה))). אבל זה לא כוסמת רגילה, שרבים רגילים לה, היא לא חומה, אלא אפורה בהירה, הטעם שלה הוא גם לא כוסמת רוויה, או יותר נכון לא כוסמת (טוב, אם אתם טועמים מעט את הכוסמת הרגילה, רק קצת). הגריסים נטחנים דק, בגלל זה הם מוכנים מהר מאוד. מבושל בחלב ומים טוב מאוד ועולה בנפח, כולל קח בחשבון! אני מבשלת את זה לילדים עם חלב 2.5%, פשוט מכניסה אותו לחלב רותח בעיניים ומבשלת מוקשים. תוך ערבוב 7-10, מסתבר שדייסה עבה, מספקת, יוצאת דופן! הבת שלי לא אכלה דייסה בשנה האחרונה, לא יכולתי לשכנע אותה, אפילו לא רציתי לנסות את הדייסה הזו בהתחלה, מילה אחת שהדייסה כבר עוררה את חיבתה, אבל אמרתי לה שהדייסה הזו לא הייתה קלה, זו הדייסה של האינדיאנים הצפון אמריקאים והיא הסכימה לנסות)))). באופן כללי, עכשיו הדייסה הזו הפכה לפייבוריטית, היא מבקשת בבקרים לבשל, הבן גם אוכל בהנאה, אפילו לא מבקש להחליף את הדייסה בגרנולה, כמו שהיה פעם. ניסיתי גם את הדייסה הזו, ובכן, דייסה ודייסה, טעימה, לא שגרתית, אבל אני מכבד יותר את דייסת האורז שלנו). אבל לעובדה שילדים גחמניים כל כך אהבו, לדייסה הזו ולמפיק יש כבוד גדול!
