עייף מההתנפצות הבלתי נגמרת של חתול לבן ביתי (ובאותה עת משאלותיהם של ילדי האורח "מדוע לכוס שלך יש שיערות זורמות?"), הוחלט להזין את גופה בוויטמינים (יחד עם המעבר למאכל טוב יותר). היא לא אוכלת ויטמינים יבשים, לא שותה חלב / שמנת או שום דבר אחר (לאפשרות "לטחון ולהמיס"), ולכן היא בחרה בשמן דגים נוזלי. בפעם הראשונה שפותחת צנצנת ומניחה לה להריח אותה, ראיתי בעיניה את העונג והשמחה מהציפייה לאכילת דג. הנחתי אותו על כף, הצעתי, סירבתי. היא טבלה את האצבע (עם שמנת ושמנת חמוצה לפעמים לחמניות) - שוב סירוב. נוסף לאוכל, הקערה "נקברה" בבושת פנים. נותרה רק אפשרות אחת, מזרק, בו אני משתמש. אולי זה נוגד את זכויות בעלי החיים ואת הכללים של נטילת ויטמינים אלה, אבל לזרוק את המוצר הזה איכשהו חבל, למען האמת, במיוחד מכיוון שהחתול אוהב את טעם לוואי, אבל כנראה שיש בעיה עם הריח. אני נותן ויטמינים לחתול שלי בערך אחת ל 5-7 ימים (כל יום חבל לפצוע את נפשו של החתול), בערך בסוף דצמבר. אני לא יכול לומר על אופיו המופלא של התרופה הזו (אני עדיין נותן לעיתים רחוקות ויטמינים), אבל בשילוב עם מספוא איכותי ושיער חתול מזין עם הוויטמינים האלה מחוץ לגופה, הוא נעשה הרבה יותר קטן, זה לא כל כך מפחיד להשאיר חתיכת בגדים שחורים על המיטה ללא השגחה, כך שכשאחזור, אני אמצא משהו צמר לבן.
