המונח "טנטון" מתייחס לצלצולים, העשים, נקישות או צפצופים מתמשכים באוזניים. התופעה הזו נפוצה מאוד. רק בארצות הבית מיליוני אנשים סובלים מטנטון. טנטון קשה עלול לגרום לקשיי שמיעה ולהפריע לעבודה או אפילו לשינה. בין הסיבות האפשריות לטנטון ירידה בשמיעה, חשיפה לרעשים חזקים או תרופות מסוימות (במיוחד תרופות כמו וליום [בנזודיאזפינים] ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים, כמו אספירין או איבּוּפּרוֹפן). טנטון גם יכול להיות תסמין של בעיות בריאות אחרות, למשל אלרגיות, לחץ דם נמוך או גבוה, גידולים ובעיות בלב, בכלי הדם, בלסת ובצוואר.

טיפול טבעי בטנטון

הדרך הקלה ביותר לטפל בטנטון היא לזהות את הסיבה ולמגר אותה. אם הצלצולים באוזניים נובעים מחשיפה ממושכת למוזיקה או לרעשים חזקים, צלילה תת-מימית או פעילויות אחרות שפוגעות בעור התוף, המשימה הזו יכולה להיות קשה למדי. עם זאת, לפי מחקרים מסוימים נטילת תוסף מגנזיום עשויה לעזור במקרים האלה (150-250 מ"ג שלוש פעמים ביום). בין התרופות הטבעיות האחרות שהודגמו כיעילות:

  • אבץ. נטילת תוסף אבץ (20-30 מ"ג ביום) יכולה להקל על טנטון או לרפא אותו אצל אנשים עם מחסור באבץ, תופעה נפוצה במקרים רבים של טנטון.
  • תמצית גינקו דו-אונתי. במחקרים כפולי-סמיות על תמצית גינקו דו-אונתי התקבלו ממצאים סותרים. אצל אנשים עם טנטון שהופיע לאחרונה הסיכוי לתגובה לגינקו דו-אונתי גבוה יותר, בהשוואה לאלה שסובלים מטנטון זה 3 שנים לפחות. המינון הוא 240 עד 320 מ"ג ביום.
  • ויטמין B12. כמעט מחצית מהמטופלים עם טנטון סובלים גם ממחסור בוויטמין B12. אצל אנשים רבים עם מחסור בוויטמין B12 הטנטון חולף לחלוטין לאחר נטילת ויטמין B12 בצורת מתיל-קובלמין. יש לקחת 3000-5000 מק"ג ביום דרך הפה במשך חודש אחד, ואז להפחית את המינון ל-1000 מק"ג, שהוא מינון תחזוקה.

מלטונין בטנטון

מלטונין הוא מוצר טבעי נוסף המסתמן כהבטחה לטיפול בטנטון. במחקר היסודי ביותר על מלטונין שנערך במכון לחקר העין והאוזן באוניברסיטה הממלכתית של אוהיו, שישים ואחד בוגרים עם טנטון כרוני חולקו באופן אקראי לקבלת 3 מ"ג מלטונין או פלצבו בערב במשך 30 יום. לאחר מכן הם עברו תקופת "התנקות" של חודש אחד ללא טיפול, ואז קבוצות הטיפול הוחלפו ביניהן. התוצאות מראות בצורה משכנעת כי מלטונין נקשר לירידה בעלת משמעות סטטיסטית בעוצמת הטנטון ולשיפור באיכות השינה אצל מטופלים עם טנטון כרוני. מלטונין היה יעיל במיוחד בקרב גברים עם טנטון קשה יותר ודו-צדדי ו/או בקרב אנשים עם רקע של חשיפה לרעשים.

החוקרים מאמינים כי אחת הדרכים בהן מלטונין עשוי לעזור נגד טנטון הוא שיפור איכות השינה. זהו מנגנון מעניין, במיוחד לאור העובדה שלעתים קרובות טנטון הוא תופעת לוואי של כדורי שינה הניתנים במרשם. לפי עדויות אחרות, מלטונין עשוי לתרום לשיפור בתפקוד האוזן הפנימית. לדוגמה, הודגם כי מלטונין מגן מפני פגיעה באוזן הפנימית הנגרמת על-ידי תרופות שונות, כולל תרופות אנטיביוטיות וכימותרפיות. במחקר אחד הודגם כי מלטונין יעיל בצמצום תופעות הלוואי הקשורות לאוזן הפנימית עד פי 150 יותר מתערובת נוגדי חמצון המכילה ויטמין ‎C וויטמין E, גלוטתיון ו-N-אצטיל-ציסטאין. לאור העובדה שלעתים קרובות תרופות גורמות לטנטון, ייתכן שכדאי לכל מי שנוטל תרופה הנקשרת לטנטון לקחת גם מלטונין, כדי להגן על האוזן הפנימית ואולי למנוע טנטון.

מלטונין וויטמין B12

ויטמין B12 נדרש לייצור ולתפקוד תקינים של מלטונין. באופן לא מפתיע, חוקרים גילו כי רמות נמוכות של מלטונין או ויטמין B12 בדם נקשרות לטנטון. הקשר הזה חזק יותר כאשר גם הרמה של מלטונין וגם הרמה של ויטמין B12 נמוכה.

טנטון היא לא המחלה היחידה שנקשרת לרמות נמוכות של ויטמין B12 הנלווית להזדקנות. מספר מחקרים הראו כי הרמות של ויטמין B12 יורדות ככל שאנחנו מזדקנים, ועד 40% מבני 65 ומעלה סובלים ממחסור בוויטמין B12. המחסור הזה יכול לנבוע מירידה בצריכת הוויטמין בתזונה, אבל הסבר סביר יותר הוא שהזדקנות גורמת לירידה בהפרשת תרכובת המסייעת לספיגת ויטמין B12, הידועה בשם פקטור פנימי. מחסור בוויטמין B12 עלול להיות הרסני בכל גיל, אבל אצל קשישים הוא עלול להוביל לפגיעה משמעותית בתפקוד העצבים וביכולת הקוגניטיבית. אצל קשישים רבים טנטון יכול להיות קצה הקרחון, אם הוא קשור למחסור בוויטמין B12.

מחקר אחד שפורסם בכתב העת של האגודה הבלגית הממלכתית לניתוח אף, אוזן, גרון, ראש וצוואר בחן רצף של 100 מטופלים ממרפאות חוץ עם רמות נמוכות של ויטמין B12 שנבדקו עקב מחלות חריפות וכרוניות שונות. המחקר גילה רמות ויטמין B12 של 148 פיקו-מול/ל' ומטה אצל 11 מטופלים. זה הסף להגדרת מחסור בוויטמין B12. רמת ויטמין B12 אצל 30 מהמטופלים הייתה בין 148 ל-295 פיקו-מול/ל', ואילו אצל 59 מהם הרמות היו מעל 296 פיקו-מול/ל'. לאחר הבדיקה הראשונית, המטופלים היו תחת מעקב במשך עד שלוש שנים. המטופלים עם רמות ויטמין B12 של פחות מ-148 פיקו-מול/ל' טופלו ולא נכללו לניתוח של ירידה ברמות קובלמין. הירידה השנתית הממוצעת שנצפתה הייתה 18 פיקו-מול/ל' בקרב המטופלים עם רמות ויטמין B12 התחלתיות גבוהות יותר, אך בקרב המטופלים עם רמות התחלתיות נמוכות יותר של ויטמין B12 הירידה השנתית הממוצעת ברמת הוויטמין בנסיוב הדם הייתה הרבה יותר גבוהה, 28 פיקו-מול/ל'.

התוצאות הללו מצביעות על התוויה למדידה של רמת ויטמין B12 (קובלמין בנסיוב הדם) או מדידת ההפרשה של חומצה מתיל-מלונית בשתן אצל קשישים, בתור בדיקת סינון לאבחון של מחסור בוויטמין B12. לחלופין, הייתי ממליץ לכל האנשים מעל גיל 65 ולטבעונים בכל גיל ליטול את צורתו הפעילה של ויטמין B12, מתיל-קובלמין, במינון של 1,000 עד 3,000 מק"ג ביום. הערה: המינון הגבוה הזה עוקף את הצורך בפקטור הפנימי המסייע בספיגה.

ניתן להשיג ויטמין B12 במספר צורות. הצורות הנפוצות ביותר של ויטמין B12 הן ציאנו-קובלמין והידרוקסו-קובלמין. עם זאת, שתי הצורות האלה חייבות לעבור המרה למתיל-קובלמין בגוף, וייתכן שהן פחות מתאימות לקשישים. אצל קשישים רבים היכולת להמיר ציאנו-קובלמין והידרוקסו-קובלמין למתיל-קובלמין נפגמת. במודלים של בעלי חיים מתיל-קובלמין הביא לעלייה משמעותית בתוחלת החיים, ואילו לציאנו-קובלמין לא הייתה השפעה כזאת. גם בניסויים קליניים מתיל-קובלמין הביא לתוצאות טובות יותר בהשוואה לציאנו-קובלמין. על כן, יש לראות בו את הצורה הטובה ביותר של ויטמין B12 כאשר מעוניינים ליהנות מהיתרונות הספציפיים לוויטמין B12.

הערות לסיכום

אין מחקרים רבים על ההשפעה של גורמים תזונתיים על טנטון – פשוט לא כדאי להשקיע בכך כסף. עם זאת, מחקר חדש שבחן נתונים ממאגר הנתונים Biobank בבריטניה, מחקר חתך גדול בקרב מבוגרים בין 40-69 מבריטניה, הביא מספר רמזים מעניינים. לאחר התחשבות בגורמים כמו אורח חיים, חשיפה לרעשים, שמיעה, אישיות וגורמים נוספים, נקבע כי קיים קשר בין צריכת דגים לטנטון עיקש, המוגדר כטנטון שנמשך לפחות רוב הזמן. זה מצביע על יתרון אפשרי נוסף של נטילת תוספי שמן דגים.