מדוע קולגן עשוי להיות חשוב יותר לעצמות מסידן

העצמות מורכבות מרקמה דינמית וחיה הזקוקה למגוון רחב של חומרים מזינים, ולא רק למינרלים כמוסידן, כדי לשמור על בריאות מיטבית.

בדרך כלל המינרלים מושכים את עיקר תשומת הלב כשמדברים על עצמות, אבל ירידה בתכולת הקולגן היא גם גורם חשוב בהתפתחות אוסטאופורוזיס וצפיפות עצם נמוכה.

בעצמות הקולגן הוא כמו קורות העץ בהן משתמשים בבניית בית. זה המרכיב שיוצר את המסגרת למינרליזציה של העצם. מאחר שרמת הקולגן בגוף יורדת עם הגיל, הירידה הזו הופכת לבעיה. כי אם אין לכם מספיק קולגן, אין שום משמעות לצריכת הסידן שלכם, המינרל הזה לא יצליח להיקשר לעצם.

בהתחשב בזאת, ברור שאנו צריכים לשלב בכל משטר טיפולי לבריאות העצם אסטרטגיות לחיזוק משתית הקולגן, לצד נטילה של תוספי המינרלים המסורתיים.

החיסרון של התרופות

אחת הבעיות עם הביספוספונטים, תרופות בהן משתמשים לטיפול באוסטאופורוזיס ולמניעתו (למשל בוניביה, פוסמקס או אקטונל), היא שהן לא משפרות את איכות העצם. אין ספק שהן יכולות להגדיל את צפיפות העצם. אבל מאחר שהן לא נותנות מענה לבעיות הקשורות למשתית הקולגן האורגנית, התרופות הללו למעשה עלולות להפוך את העצמות לשבריריות.

עצם איכותית היא חזקה ועמידה, כמו במבוק. לעומת זאת, עצם שחוזקה על-ידי ביספוספונטים דומה יותר לגיר: צפופה, אבל שברירית מאוד. אנשים שנוטלים ביספוספונטים צריכים להתמקד בשיפור משתית הקולגן בגוף, כדי לטפל בבעיות שהתרופות הללו מייצרות. הגדלת תכולת הקולגן בעצם מובילה לעלייה בחוזק ובגמישות העצמות, ובכך מגבירה את העמידות בפני שברים.

תוספים חשובים

מומלץ ליטול את התוספים החיוניים הבאים כדי לשפר את משתית הקולגן ואת בריאות העצם, לצד נטילת 800 עד 1,000 מ"ג סידן ביום:

  • סיליקה: צורת סיליקה בעלת זמינות ביולוגית גבוהה (ch-OSA או חומצה אוֹרתוֹ-סיליצית המיוצבת על-ידי כולין, המרכיב של BioSil) הדגימה תוצאות קליניות מרשימות מבחינת שיפור בריאות העצם והצפיפות המינרלית של העצם. במחקר כפול-סמיות בהשתתפות נשים לאחר חידלון וסת עם צפיפות עצם נמוכה, BioSil הביא לעלייה הן בתכולת הקולגן בעצם (של 22%) והן בצפיפות העצם (של 2%) לאחר שנה אחת של נטילתו. המינון המומלץ הוא 6-10 מ"ג ביום.
  • הוויטמינים K1 ו-K2 משפיעים על אוסטיאוקלצין, חלבון שמעגן מולקולות סידן אל העצם. ויטמין K נדרש להפיכת אוסטיאוקלצין לא פעיל לצורתו הפעילה. כך, מחסור בוויטמין זה בתזונה הוא גורם סיכון משמעותי לאוסטאופורוזיס, אפילו בהינתן צריכת סידן גבוהה. בין המקורות התזונתיים הטובים ביותר של ויטמין K תרד, סלק עלים, כרוב עלים, כרוב ניצנים, אספרגוס ושעועית ירוקה. המינון המקובל של תוספי ויטמין K הוא 100 מק"ג ביום.
  • ויטמין B6 וגם ויטמין B12 וחומצה פולית עוזרים להמיר את חומצת האמינו מתיונין לציסטאין. כל מחסור בוויטמינים הללו עלול להוביל לעלייה ברמות ההומוציסטאין שנקשרת לשורה של מחלות, כולל אוסטאופורוזיס. ברכישת תוספי ויטמינים מקבוצת B חפשו תוסף שמכיל ויטמין B12 בצורה של מתיל-קו-בלמין, כדי להבטיח ספיגה מיטבית.
  • נטילת תוסף ויטמין D3 נקשרת לעלייה בצפיפות העצם, ומחקרים בהם שילבו ויטמין D עם סידן הניבו תוצאות טובות יותר באופן משמעותי מאשר נטילת כל אחד מהחומרים המזינים הללו בנפרד. רוב המומחים ממליצים על מינונים של לפחות 2,000 יח' בינ"ל של ויטמין D3 ביום.
  • מגנזיום מחקרים מצביעים על תכולת מגנזיום נמוכה יותר בעצם ומדדים נוספים של מחסור במגנזיום אצל נשים עם אוסטאופורוזיס בהשוואה לנשים ללא אוסטאופורוזיס. בדרך כלל ממליצים על מינון של 250-500 מ"ג ביום.