מרפאים הוליסטיים משתמשים במונח “מעי דולף” זה עשרות שנים. מבחינת רופאים קונבנציונליים רבים המונח הזה שנוי במחלוקת, שכן הרופאים לא לומדים על מעי דולף במסגרת תכנית הלימודים בבתי הספר לרפואה. אם תבקשו מהרופא המטפל שלכם מידע לגבי מעי דולף, קרוב לוודאי שהוא לא יידע על מה אתם מדברים.

אבל יותר ויותר רופאים ומדענים חוקרים מתחילים להכיר במונח “חדירות מעי מוגברת”. בסוף מאמר זה תוכלו למצוא רשימת ספרות שתומכת בתאוריית המעי הדולף — או חדירות מעי מוגברת.

מהו מעי דולף?

לפני כ-2,300 שנה היפוקרטס (460-370 לפנה"ס) האמין כי “כל המחלות מתחילות במעי”.  המדע תומך בהערכה הזו, והתמקדות בבריאות המעי חיונית למי שרוצים לשפר את הבריאות הכללית. 

מעי דולף מתפתח כאשר נוצרים “חורים” חריגים במחסום של רירית המעי. יש למחסום זה שלוש מטרות עיקריות:

  1. להגן על הגוף מפני רעלנים ופתוגנים
  2. לשמור על בריאות מערכת החיסון
  3. לתמוך בעיכול ובספיגת ויטמינים, מינרלים ואבות מזון אחרים

חשבו על המעי שלכם כמעין מסנן שמרחיק רעלנים אבל מאפשר ספיגה של ויטמינים, מינרלים ואבות מזון לזרם הדם. עכשיו דמיינו שיש במסנן חורים שמאפשרים ספיגה של תרכובות מזיקות. זה מצב לא טוב. 

אי-זיהוי החורים או אי-תיקון הפגיעה בתפקיד המחסום של המעי יגרמו לשרשרת אינסופית של תסמינים, אותם הרופאים מגדירים כמחלות.  לאחר אבחון מחלה רושמים תרופות ולעתים קרובות גם מפנים למומחים רבים. 

אני רואה את זה לעתים קרובות מדי בעבודה שלי, כאשר מגיעים אליי מטופלים חדשים.  גם אם הם היו תחת טיפולם של כמה מהמומחים הטובים ביותר למחלתם, מעולם לא ניתנו מענה וטיפול הולם לסיבה השורשית לבעיה שלהם.   תרופות מרשם למחלות כרוניות בדרך כלל ממזערות את התסמינים, אבל הן לעולם לא ירפאו את הסיבה השורשית לבעיה.

תסמונת המעי הדולף גורמת לספיגה מוגברת של רעלנים, כימיקלים וחלבונים לזרם הדם.    העלייה הזו “בעומס האנטיגני” (אנטיגן הוא חלבון שמפעיל את מערכת החיסון) מעמיסה על מערכת החיסון ומבלבלת אותה, מה שגורם לה לייצר נוגדנים אשר תוקפים את הגוף שלנו. לפי ההגדרה, זו מחלה אוטו-אימונית.

נוסף על כך, ספיגת אותם הרעלנים משפיעה לרעה על התאים האחראים לייצור אנרגיה, או המיטוכונדריה. התאים הללו נפגעים ואינם מסוגלים יותר לייצר אנרגיה. מצב זה מכונה הפרעה מיטוכונדריאלית. כאשר התאים שלנו לא מסוגלים לייצר אנרגיה, זה גורם לעייפות כרונית ולכאבי שרירים.

מעי דולף הוא תופעה שכיחה בקרב חולים במחלות הבאות.  במקרים רבים הוא עשוי להיות הסיבה לאותן המחלות:

  • מיגרנות
  • פיברומיאלגיה
  • חרדה
  • דיכאון
  • אקנה ציסטי
  • רוזציאה
  • עייפות כרונית
  • קצרת (אסתמה)
  • רגישות לחומרים כימיים
  • נדודי שינה
  • אלרגיות כרוניות
  • כאבים כרוניים
  • הפרעה דו-קוטבית
  • אנמיה
  • כאבי מפרקים/דלקת מפרקים
  • ערפול מחשבתי
  • פגיעה קוגניטיבית
  • תסמונת הרגליים חסרות המנוחה
  • אקזמה ותפרחות עור אחרות
  • סרפדת (אורטיקריה) כרונית
  • מחלת השימוטו של בלוטת התריס
  • זאבת (לופוס)
  • ספחת (פסוריאזיס)
  • דלקת מפרקים שגרונית
  • חוסר יכולת לרדת במשקל 

תסמיני המעי הדולף במערכת העיכול

  • בטן תפוחה
  • שלשול
  • עצירות
  • תסמונת המעי הרגיז (IBS)
  • רפלוקס חומצי/צרבת
  • הצטברות גזים מופרזת
  • מזון לא מעוכל בצואה

מעי דולף, או חדירות מעי מוגברת, היא בעיה אמיתית שגורמת לבעיות ולתסמינים אמיתיים רבים אצל מי שסובלים ממנה.  חיפוש בספרות המדעית ב-PubMed (מנוע חיפוש המיועד לרופאים ולמדענים) מעלה יותר מ-3,700 מאמרים מדעיים בנושא של “חדירות המעי”.

הסיבות למעי דולף

יש סיבות רבות למעי דולף. הבחירות היומיומיות שלנו יכולות לתרום לבריאות טובה או למחלות, אז עשו בחירות חכמות. 

בין הגורמים שתורמים להתפתחות המעי הדולף:

  • תזונה לקויה (צריכה מופרזת של סוכר ומזונות מעובדים לצד צריכה נמוכה של פירות וירקות)
  • רמות סטרס גבוהות
  • רגישות למזונות שונים (מוצרי חלב, חיטה/גלוטן, תירס וסויה הם טריגרים שכיחים) 
  • אלרגיה למזונות שונים
  • שימוש נשנה או ארוך טווח בתרופות אנטיביוטיות שמחסלות את חיידקי המעי הבריאים
  • נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (תרופות כמו איבּוּפּרוֹפן, נפּרוֹקסן וכד')
  • צריכת אלכוהול יומיומית מתמשכת (יותר ממנה אחת ביום לנשים ושתי מנות ביום לגברים)
  • ייצור לקוי של חומצת קיבה (זה קורה בשימוש ארוך טווח בתרופות להפחתת חומציות)
  • זיהומי טפילים ופרוטוזואה
  • צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק (SIBO)                                             

בדיקות

מעבדות מסוימות יכולות לבדוק חדירות מעי מוגברת באמצעות בדיקת לקטולוז/מניטול (Genova Diagnostics ו-Doctor's Data) או בדיקת Zonulin (מעבדות Cyrex ו-Doctor's Data).  לפעמים ביטוח הבריאות מכסה את הבדיקות הללו ולפעמים לא. אפשר גם לבקש מהרופא המטפל שלכם לבצע בדיקות דם להערכת רגישות למזונות (IgG) ואלרגיה למזונות (IgE).  בדיקות אלרגיה אינן מאבחנות מעי דולף באופן ישיר, אבל רגישות למזונות מסוימים יוצרת נטייה למעי דולף.  כדאי לשקול גם הערכה של המצב התזונתי.  בדרך כלל חברות הביטוח הרפואי מכסות את הבדיקות הללו.  בקשו מהרופא המטפל הפניה לבדיקות של רמות ויטמין D 25-OH, אבץ, ויטמין B12, ברזל, פריטין, פנל מטבולי מקיף וספירת דם.

5 דברים לשיפור בריאות המעי

רופאים העוסקים ברפואה פונקציונלית משתמשים בעיקרון של "5 הדברים לשיפור בריאות המעי": סילוק, תחליפים, החזרה, תיקון ואיזון מחדש.

סילוק – סילוק המיקרואורגניזמים הפתוגניים והמזונות שאליהם אתם רגישים.   עבור רוב האנשים אלו בדרך כלל מוצרי חלב, חיטה (גלוטן) ואולי גם תירס ומוצרים המבוססים על תירס, כמו סירופ תירס עתיר פרוקטוז.  גם צריכה מופרזת של סוכר ואלכוהול פוגעת ברירית המעי.

סלקו מהתזונה שלכם ממתיקים מלאכותיים (אספרטם, סוכרלוז) — הם משנים את אוכלוסיית החיידקים במעי ועלולים לגרום לשלשול ולבעיות עיכול, כיוון שהם מאפשרים צמיחה של חיידקים מזיקים.  ההמלצה האישית שלי היא דיאטת אלימינציה למשך שישה שבועות.  יש שממליצים לסלק את המזונות החשודים למשך 4-6 חודשים כדי להפיק תועלת מרבית.

תחליפי אנזימים / HCL (חומצה הידרוכלורית) – השתמשו בתוספים עם בטאין HCL ואנזימי עיכול של הלבלב.  הפסיקו להשתמש בתכשירים סותרי חומצה, כמו חוסמי קולטני H2 (רניטידין, פמוֹטידין) ומעכבי משאבת הפרוטונים (אסוֹמפּרזוֹל, אוֹמפּרזוֹל, פּנטוֹפּרזוֹל), או הפחיתו את המינון שלהם.   אם אתם נוטלים את התרופות הללו זה זמן רב, ייתכן שתצטרכו להפסיק את השימוש בהן בהדרגה, לאורך מספר חודשים.    אל תפסיקו ליטול תרופות בלי להתייעץ קודם עם הרופא המטפל שלכם.

החזרה – זה השלב שבו מחזירים למעי חיידקים בריאים.  בין הדוגמאות לחיידקים בריאים לקטוׁבצילוס, אצידוֹפילוּס, וגם ביפידוֹבּקטריה. אני ממליץ ליטול תוסף פרוביוטי המכיל בין 10 ל-30 מיליארד יחידות פעם  פעמיים ביום.  גם Saccharomyces boulardi, סוג של שמרים בריאים, יכולים לעזור בהחזרת האיזון.  שינוי התזונה הוא הדבר החשוב ביותר שניתן לעשות לשיפור בריאות המעי.  כשאתם מזינים את עצמכם, אתם מזינים גם את חיידקי המעי.

תיקון – מומלץ לבצע שינויים בתזונה כדי לעזור בריפוי תסמונת המעי הדולף, כולל:

  • שתיית ציר עצמות מדי יום, לפחות כ-240 מ"ל פעמיים ביום
  • צריכת קפיר ו/או יוגורט
  • שתיית תה קומבוצ'ה
  • צריכה גבוהה יותר של ירקות מותססים, כמו כרוב כבוש וקימצ'י, אחד המזונות הבסיסיים של המטבח הקוריאני.
  • בישול עם שמן קוקוס
  • סילוק דגנים ומזונות מעובדים — אכלו זרעים מונבטים כמו זרעי צ'יה, זרעי פשתן וגם זרעי קנביס
  • צריכת מזונות עתירי סיבים צמחיים, בהם כרוב ואבוקדו.

איזון מחדש – ביצוע שינויים באורח החיים. השתתפו בפעילויות להפחתת סטרס כמו מדיטציה, יוגה ופעילות גופנית יומיומית. הקפידו לישון מספיק בכל לילה. כמו כן, שקלו שתיית חליטה מרגיעה בכל לילה לפני השינה, למשל חליטת ולריאן או בבונג.

גם לתוספים יש תפקיד חשוב בריפוי המעי הדולף. אם קיימות מגבלות תקציב, התחילו מתוספים מרשימת התוספים העיקריים.

 התוספים העיקריים

תוספים משניים

  • תצבית מגנזיום, 125 עד 250 מ"ג ביום  (נטילת מינונים גבוהים יותר עלולה לגרום לשלשול אצל חלק מהאנשים)
  • אבץ (10-25 מ"ג, בדרך כלל מולטי-ויטמין איכותי מכיל את הכמות הזאת)
  • שייקים עם חלבון בתור תחליף ארוחה. שקלו לשתות שייק עם חלבון מבוסס-אורז במקום חלבון מי גבינה ו/או חלבון סויה.
  • לבונה היא צמח איורוודי שעוזר לתמוך בבריאות המעי על-ידי הפחתת דלקת
  • לענה עוזרת להגדיל את כמות החיידקים הבריאים במעי.

סימוכין:

  1. The Gut Balance Revolution- Gerard E. Mullin, MD
  2. The Institute for Functional Medicine, Gastrointestinal  Conference attended in 2015 by Dr. Eric Madrid.
  3. Bischoff SC, Barbara G, Buurman W, et al. Intestinal permeability – a new target for disease prevention and therapy. BMC Gastroenterology. 2014;14:189. doi:10.1186/s12876-014-0189-7.
  4. Mu Q, Kirby J, Reilly CM, Luo XM. Leaky Gut As a Danger Signal for Autoimmune Diseases. Frontiers in Immunology. 2017;8:598. doi:10.3389/fimmu.2017.00598.
  5. Fukui H. Gut-liver axis in liver cirrhosis: How to manage leaky gut and endotoxemia. World Journal of Hepatology. 2015;7(3):425-442. doi:10.4254/wjh.v7.i3.425.
  6. Ilan Y. Leaky gut and the liver: A role for bacterial translocation in nonalcoholic steatohepatitis. World Journal of Gastroenterology : WJG. 2012;18(21):2609-2618. doi:10.3748/wjg.v18.i21.2609.
  7. Exercise, Intestinal Barrier Dysfunction and Probiotic Supplementation Lamprecht M.a,b · Frauwallner A. Lamprecht M (ed): Acute Topics in Sport Nutrition. Med Sport Sci. Basel, Karger, 2013, vol 59, pp 47–56
  8. Intestinal Barrier Function and the Gut Microbiome Are Differentially Affected in Mice Fed a Western-Style Diet or Drinking Water Supplemented with FructoseJ. Nutr. 2017 147: 5 770-780; first published online March 29, 2017.
  9. Protective effects of Lactobacillus plantarum on epithelial barrier disruption caused by enterotoxigenic Escherichia coli in intestinal porcine epithelial cells  Veterinary Immunology and Immunopathology, Volume 172, April 2016, Pages 55-63  Yunpeng Wu, , Cui Zhu, , Zhuang Chen, , Zhongjian Chen, , Weina Zhang, , Xianyong Ma, , Li Wang, , Xuefen Yang, , Zongyong Jiang,  
  10. Shu X-L, Yu T-T, Kang K, Zhao J. Effects of glutamine on markers of intestinal inflammatory response and mucosal permeability in abdominal surgery patients: A meta-analysis. Experimental and Therapeutic Medicine. 2016;12(6):3499-3506. doi:10.3892/etm.2016.3799.
  11. Tang Z-F, Ling Y-B, Lin N, Hao Z, Xu R-Y. Glutamine and recombinant human growth hormone protect intestinal barrier function following portal hypertension surgery. World Journal of Gastroenterology : WJG. 2007;13(15):2223-2228. doi:10.3748/wjg.v13.i15.2223.
  12. Permeability Jian Li, MDBobbi Langkamp-Henken, RD, PhDKim Suzuki, RPHLeroy H. Stahlgren, MD, FACS Glutamine Prevents Parenteral Nutrition-Induced Increases in Intestinal  Journal of Parenteral and Enteral Nutrition  Vol 18, Issue 4, pp. 303 – 307  First published date: July-02-2016
  13. Catanzaro D, Rancan S, Orso G, et al. Boswellia serrata Preserves Intestinal Epithelial Barrier from Oxidative and Inflammatory Damage. Deli MA, ed. PLoS ONE. 2015;10(5):e0125375. doi:10.1371/journal.pone.0125375.
  14. Mannanthendil Kumaran Asha, Debnath Debraj, Shekhar Dethe, Anirban Bhaskar, Nithyanantham Muruganantham & Mundkinajeddu Deepak Effect of Flavonoid-Rich Extract of Glycyrrhiza glabra on Gut-Friendly Microorganisms, Commercial Probiotic Preparations, and Digestive Enzymes  Journal of Dietary Supplements Vol. 14 , Iss. 3,2017
  15. Shawna W, M. TC, Meng L, et al. Artemisia supplementation differentially affects the mucosal and luminal ileal microbiota of diet-induced obese mice. Nutrition (Burbank, Los Angeles County, Calif). 2014;30(0 0):S26-S30. doi:10.1016/j.nut.2014.02.007.