“דלקת היא נושא לוהט ברפואה.   נראה כי כמעט כל המחלות הכרוניות הידועות קשורות לדלקת” - ד"ר  מארק היימן

המזונות שאנו אוכלים הם חלק בלתי נפרד ממניעה או מיצירה של תהליכים דלקתיים בגוף. לעתים קרובות אני מסביר למטופלים שלי כי תהליכים דלקתיים בגוף מגבירים כאב ותורמים להתפתחות מחלות. צריכת תזונה שעשירה במזונות מעודדי דלקת כמו סוכר, שומנים רוויים ופחמימות פשוטות תוביל ליותר כאב ויותר מחלות, ואילו תזונה שעשירה במזונות נוגדי דלקת תביא לתוצאה הפוכה.   

הסיומת “"איטיס"  (משמעות המילה  itis בלטינית היא דלקת) אופיינית לשמות של מחלות הנגרמות על-ידי תהליך דלקתי.    בין הדוגמאות למחלות דלקתיות חריפות:

  • אפנדיציטיס – דלקת תוספתן
  • צלוליטיס – דלקת בעור (עקב זיהום)
  • קוליטיס – דלקת במעי הגס, שיכולה להיות חריפה או כרונית
  • ציסטיטיס – דלקת בשלפוחית השתן בגלל חיידקים או רגישות למזון
  • גינגיביטיס – דלקת בחניכיים, שיכולה להיות חריפה או כרונית
  • פריקרדיטיס  –  דלקת של מעטפת הלב
  • מסטיטיס  –  דלקת בשד  

מעבר לכך, כיום המדענים מאמינים שיש לדלקת תפקיד בהתפתחות של מספר מחלות כרוניות:

  • מחלות לב וכלי דם  –  התקפי לב ושבצים
  • מחלות אוטו-אימוניות  –  כמו זאבת, תת-תריסיות, דלקת מפרקים שגרונית
  • מחלת אלצהיימר  –  לעתים קרובות דלקת במוח תורמת להתפתחותה  המחלה
  • דלקת מפרקים – דלקת במפרק או בשריר (פיברומיאלגיה)
  • גסטריטיס – דלקת בקיבה שעלולה להוביל להתפתחות כיבים
  • אלרגיות – מחלה הידועה בקרב רופאים גם בשם ריניטיס אלרגית

מהי דלקת?

דלקת היא תוצאה של חוסר איזון בגוף — מבחינה מסוימת, בדלקת הגוף “בוער” מבפנים. בתקופות של סטרס הגוף מייצר הורמון סטרואידי בשם קורטיזול  בכמויות עודפות.      רמות קורטיזול מוגברות גורמות לגוף לייצר תרכובת כימית מעודדת דלקת בשם פרוסטגלנדין E2. רמות קורטיזול מוגברות לאורך זמן מפעילות גנים מעודדי דלקת, מה שמביא לייצור של חלבוני דלקת (כמו TNF-אלפא, NF-KB, IL-1, IL-6, COX-1 ו-COX-2).  אנזימי  COX-1 ו-COX-2 מעוכבים על-ידי משככי כאבים נוגדי דלקת, כמו איבּוּפּרוֹפן, נפּרוֹקסן או סלקוֹקסיב (סלברקס).

סטרס ודלקת

בחיי היומיום שלנו מתרחשים אירועים רבים שמפעילים לחץ על הגוף שלנו. על חלקם מהם יש לנו שליטה, ואילו על אחרים פחות. רבים מאתנו לא מצליחים לפנות מספיק זמן כדי להשתחרר. סטרס כרוני עלול להכניע את הגוף ולגרום לחוסן איזון, או למחלות — הוא גם מסב נזק חמצוני לתאים, וזה, בתורו, מוביל לדלקת. דלקת כרונית גורמת נזק למוח, ללב, לכלי דם ולעצמות, מה שבסופו של דבר גורם להזדקנות בטרם עת.

מזונות שגורמים לדלקת

יש מזונות פופולריים רבים שגורמים לדלקת:

  • שומני טרנס – על תוויות המוצרים האלה בדרך כלל כתוב &ldquoשומנים מוקשים חלקית”. נפוצים בדברי מאפה ובמלביני קפה ללא חלב. גם מרגרינה יכולה להכיל אותם.
  • צ'יפס ומזונות מטוגנים אחרים
  • מזון מהיר
  • משקאות מוגזים ומשקאות עתירי סוכר אחרים
  • דברי מאפה ועוגיות

גורמי דלקת נוספים

מזון הוא לא הגורם היחיד לדלקת. גם אורחות חיים מסוימים יכולים להשפיע על כך:

  • שימוש בטבק (עישון ולעיסה)
  • היעדר פעילות גופנית
  • שינה לקויה או הפרעות הקשורות לשינה, כמו דום נשימה בשינה שאינו מטופל
  • תסמונת המעי הדולף
  • סטרס רגשי וגישה בלתי סלחנית
  • לחץ פיזי
  • רעלנים סביבתיים
  • השמנת יתר

כיום המדענים מאמינים כי זאת גם הסיבה העיקרית להתקף לב ולשבץ.     בניגוד לדעה הרווחת, אצל יותר ממחצית מהאנשים שעברו התקף לב או שבץ יש לחץ דם תקין ורמת כולסטרול תקינה. אמנם הנ"ל הם גורמי סיכון חשובים, אבל  חייב להיות משהו נוסף שתורם לכך — והמשהו הזה היא דלקת.

מחלות לב וכלי דם, מונח הכולל מחלות לב ושבצים, גורמות ליותר מ-17 מיליון מקרי מוות בשנה בכל רחבי העולם.   את רוב המקרים הללו ניתן למנוע. המרכז לבקרת מחלות (CDC) מדווח כי מחלות לב גורמות ליותר מ-610,000 מקרי מוות בשנה בארצות הברית.   לפי מחקר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology, שיעור התחלואה במלות לב במזרח אירופה ובמרכז אסיה הוא מהגבוהים בעולם.   דלקת היא הסיבה העיקרית לתחלואה בכל האזורים הנ"ל.

הערכת היקף הדלקת

יש מספר בדיקות דם שיכולות להעריך את היקף הדלקת:

  • חלבון מגיב C (CRP) – מיוצר בכבד, ורמתו עולה בעקבות פגיעה ברקמות, דלקת או זיהום.   רמה מיטבית < 1 מ"ג/ל', רמה תקינה 1-3 מ"ג/ל', רמה העולה על 3  מ"ג/ל' נחשבת כמוגברת

רמות CRP מוגברות מגדילות את הסיכון לסרטן ולמחלות לב, כך עולה ממחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת Journal  of the American College of Nutrition.    מחקר בשם Jupiter משנת 2008  הראה כי תרופות להורדת כולסטרול בשם סטטינים יכולות להוריד את רמת הדלקת.

  • קצב שקיעת תאי דם אדומים – בדיקת דם ישנה יותר, אך רופאים עדיין משתמשים בה להערכת רמת הדלקת בגוף.   בבדיקה הזו מודדים את קצב השקיעה של תאי הדם האדומים לתחתית של מבחנת הבדיקה.
  • פריטין – רופאים מזמינים את הבדיקה הזו כדי להעריך את רמת הברזל בגוף. רמות פריטין יכולות לעלות בתקופה של מחלה.
  • TNF-אלפא – חלבון המיוצר על-ידי תאי דם לבנים מסוימים בתגובה לדלקת בגוף.   דלקת מפרקים שגרונית, פסוריאזיס וגם מחלות מעי דלקתיות גורמות לרמות TNF-אלפא מוגברות. קיימות בשוק מספר תרופות, כולל  אטנרספּט   (אנבּרל) ואינפליקסימבּ  (רמיקייד) שמעכבות את התרכובת הזו.
  • אינטרלוקין 6 (IL-6) – האנזים הזה מיוצר בתגובה לדלקת בגוף. רמתו לא נבדקת לעתים קרובות על-ידי רופאים

טיפול קונבנציונלי

  • נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDS) –   תרופות מסוג זה יכולות לעזור.   עם זאת, בין תופעות הלוואי האפשריות שלהן מחלות כליות, התקף לב, שבץ וכיבי קיבה.
  • פרצטמול (אקמול, דקסמול) – נטילת תרופה זו במינונים גבוהים מעמיסה על הכבד

מזון: המסלול הראשון להפחתת דלקת

צריכת המזונות הנכונים היא אחת הדרכים החשובות ביותר למניעה   ולהפחתת דלקת.   הסוד הוא להקפיד על תזונה שעשירה בירקות, פירות וקטנוית, אבל יש מגוון מזונות שיכולים לעזור בכך:

  • אגוזים – אגוזי ברזיל, צנוברים, שקדים, קשיו ואגוזי מלך ללא מלח.   אגוזים עשירים בחומצה לינולאית, חומצת שומן אומגה-6 ייחודית ובריאה
  • גרעינים וזרעים – גרעיני דלעת וחמניות וזרעי צ'יה ללא מלח
  • פירות – פירות אורגניים טריים
  • ליגנאנים תזונתיים – אלה מצויים בזרעי פשתן, בתה ירוק ובתות שדה
  • ירקות עלים ירוקים – כרוב עלים, תרד וקייל, בין היתר
  • מוצרי סויה – טופו אורגני, אדממה, מיסוֹ, טמפּה
  • דגים – אכלו דגים שנלכדו בטבע (ולא גודלו בבריכות), אבל לא יותר מפעם אחת בשבוע, עקב סיכון של זיהום בכספית (בין הדגים עם תכולת כספית נמוכה ניתן למנות פורל, דג לבן, סלמון, אנשובי ורבים אחרים).
  • בשר אדום – הקפידו לאכול רק בשר מבקר שניזון מדשא ולא קיבל הורמונים
  • שמן זית – שמן זית כתית טהור עשיר בחומצה אוֹלאית, חומצת שומן אומגה-9. ניתן לבשל עם שמן זית רק בטמפרטורות נמוכות או בינוניות.
  • שמן קוקוס  –  אידאלי לבישול בטמפרטורות גבוהות, ובריא יותר משמן קנולה.  
  • שמן שומשום בהיר – מתאים לבישול בטמפרטורות גבוהות, ויש לו שורה של יתרונות בריאותיים

גם השינויים התזונתיים הבאים יכולים לעזור:

  • להפחית את הצריכה של מוצרי חלב – חלב, שמנת וגבינות
  • להגביל את צריכת הסוכר
  • לאכול פחות דגנים מזוקקים, כמו לחמים, מאפים וקינוחים
  • לשתות יותר מים – השתמשו בבקבוקי מים רב-פעמיים ללא BPA במקום בקבוקי מים חד-פעמיים

תוספים וצמחים שמפחיתים דלקת

אין צורך ליטול את כל התוספים הבאים כדי לראות ירידה ברמת הדלקת. אבל ניתן לשקול שימוש בשלושה עד חמישה מהם — לצד שינויים בתזונה ובאורח החיים.

כורכומין/כורכום כורכומין, המרכיב הפעיל של כורכום, הוא צמח נוגד חמצון רב-עוצמה. ניתן לצרוך אותו בתזונה בתור צמח תבלין, או ליטול אותו בתור תוסף. כורכומין יכול לעזור למנוע חמצון ודלקת, כך לפי מאמר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Disease.   כורכומין מוריד את הרמות של IL-6, TNF-a ו-NFKb. זהירות   שימוש מקביל בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (איבּוּפּרוֹפן, נפּרוֹקסן) עלול לגרום לסיכון מוגבר לדימום.  מינון מומלץ: 500 מ"ג כורכום או כורכומין עד שלוש פעמים ביום.     

Nigella Sativa (שמן של זרעי קצח תרבותי שחור) – הודגם כי צמח מרפא זה מפחית את רמת הדלקת גם בדלקת מפרקים שגרונית וגם בדלקת מפרקים ניוונית. הוא עושה זאת על-ידי עיכוב התרכובות מעודדות הדלקת IL-1, IL-6 וגורם גרעיני KB.   מינון מומלץ: שמן של זרעי קצח תרבותי שחור - 200 מ"ג ביום.

לבונה תוסף צמחי אירוודי שיכול לעזור להקל על הכאבים ולהפחית את רמות מדדי הדלקת, כמו CRP, בדלקת מפרקים שגרונית, וגם להקל על הכאבים של דלקת מפרקים ניוונית.   השרף של לבונה משמש לייצור שמן אתרי של לבונה. מינון   מומלץ: לבונה    50 מ"ג ביום לפחות.

שמן דגים עם אומגה-3 (EPA/DHA) – מחקרים מראים כי חומצות שומן חיוניות עוזרות להקל על כאבים ולהפחית את השימוש בנוגדי דלקת שאינם סטרואידים. מחקרים גם הראו ירידה בנוקשות המפרקים ובלחץ הדם לאחר נטילה יומיומית של שמן דגים. מינון   מומלץ: שמן דגים עם אומגה-3 - 500 מ"ג - 2,000 מ"ג ביום.

זנגביל - זנגביל יכול לעזור להוריד את רמות מדדי הדלקת ולהקל על הכאבים בדלקת מפרקים ניוונית. זנגביל גם מכיל תרכובת כימית בשם קמפּפרוֹל, מעכב COX טבעי, כלומר היא מקלה על כאבים ומפחיתה את רמת הדלקת בדומה לאיבּוּפּרוֹפן ונפּרוֹקסן. הוסיפו אותו לתזונה או שקלו ליטול אותו בתור תוסף. מינון   מומלץ:   זנגביל - 25 מ"ג ביום לפחות.

ניתן ליטול את התוספים הנ"ל בנפרד או  בתוסף תזונה משולב.  

שמן קריל   - חלבונים דלקתיים מגבירים את הסיכון למחלות לב ולשבץ. מחקר משנת 2007 שפורסם בכתב העת Journal of the American  College of Nutrition  הדגים כי צריכת שמן קריל מביאה לירידה של כמעט   עשרים אחוזים ברמות CRP.   יתר על כן, מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Archives of Medical Science אישר כי  שמן קריל במינון של 500 מ"ג פעמיים ביום בלבד מביא לירידה ב-CRP.   מינון מומלץ: 500 עד 2,000 מ"ג ביום.

רסברטרול – הודגם כי יש לרסברטרול תפקידים רבים, ומחקרים הראו שהוא יכול להוריד את הרמות של TNF-אלפא ושל CRP. רסברטרול הוא תרכובת צמחית מזינה — נוגד חמצון טבעי ממקור צמחי אשר מצוי ביין אדום, בענבים, בגרגרי יער ובאגוזים. רסברטרול עשוי לעזור לעכב הזדקנות (למידע נוסף).   מינון   מומלץ:   רסברטרול - 100-200 מ"ג ביום

ויטמין D –יש לוויטמין D יתרונות בריאותיים רבים. מחקרים הדגימו רמות דלקת ו-CRP נמוכות יותר אצל אנשים עם   רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם.   מינון   מומלץ:   ויטמין D - 1,000-5,000 יח' בינל' ביום.

תוספים פרו-ביוטיים מחקרים הראו כי תסמונת המעי הדולף או פגיעה במגוון של חיידקי המעי מגבירות את רמת הדלקת הסיסטמית. שימוש בתרופות אנטיביוטיות או בתרופות להפחתת חומציות קיבה, לצד תזונה לקויה, יכול להשפיע לרעה על חיידקי המעי ולגרום לעלייה ב-CRP.   מינון   מומלץ:     תוסף פרוביוטי - 5 עד 60 מיליארד יחידות ביום

זרעי פשתן – זרעי פשתן ומזונות דומים תורמים לבריאות הלב. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Nutrients הראה כי זרעי פשתן מביאות לירידה ב-CRP בקרב אנשים עם השמנת יתר, בהשוואה לאנשים ללא השמנת יתר. מחקר אחר משנת 2016 הראה כי צריכה יומיומית של עד שישה גרמים של זרעי פשתן הביאה לירידה משמעותית ברמת CRP בדם וברמת הדלקת. מינון   מומלץ: זרעי פשתן - 1,000-2,000 מ"ג ביום. ניתן לצרוך אותם גם כמזון.

פיקנוֹגנוֹל נוגד חמצון רב-עוצמה. מחקר משנת 2008 הדגים ירידה ברמת CRP בדם לאחר נטילת תוסף פיקנוֹגנוֹל. מינון מומלץ:    פיקנוֹגנוֹל - 50 מ"ג עד שלוש פעמים ביום.

שורש קוּדזוּ – מקורו של שורש זה באסיה, ומקור השם שלו הוא במילה היפנית קוּדזוּ שמשמעותה "צמח". מחקרים הראו כי יש לצמח זה סגולות נוגדות דלקת, כולל הורדת  CRP. מינון מומלץ:   שורש קוּדזוּ במינון 750 מ"ג פעמיים ביום

תה ירוק – תה ירוק הוא אחד המשקאות הפופולריים בעולם, כאשר רק מים וקפה נצרכים בכמויות גדולות יותר. מחקרים הדגימו כי יש לו יתרונות רבים לבריאות לב והמוח, לצד פעילות נוגדת דלקת והורדת CRP. ניתן לצרוך אותו בתור חליטה או תוספי תה ירוק.

שמנים אתריים – מריחה חיצונית של שמנים מסוימים, בהם שמן עץ התהבבונג, לבונה, שמן אורגנו וגם זנגביל, מפחיתה את רמת הדלקת.

אתם יכולים להילחם בדלקת

דלקת היא בעיה רצינית שגורמת לסיכון מוגבר למחלות. תזונה לא בריאה ואורח חיים יושבני הם גורמים חשובים לרמות דלקת מופרזות. שינויים באורח החיים ותזונה בריאה יכולים לתרום תרומה משמעותית למניעת מחלות רבות. לאנשים שסובלים מדלקת מפרקים, פיברומיאלגיה, אלרגיות כרוניות, תסמונת המעי הדולף, גסטריטיס ומחלות דלקתיות כרוניות אחרות מומלץ לשקול גם שימוש בתוספי תזונה, כאשר שינויים בתזונה ובאורח החיים אינם מספיקים.

סימוכין:

  1. Toussaint LL, Shields GS, Slavich GM. Forgiveness, Stress, and Health: a 5-Week Dynamic Parallel Process Study. Annals of behavioral medicine : a publication of the Society of Behavioral Medicine. 2016;50(5):727-735. doi:10.1007/s12160-016-9796-6. Accessed October 16, 2017
  2. https://www.weforum.org/agenda/2015/10/which-countries-have-the-most-deaths-from-heartdisease/, Accessed October 16, 2017 -  https://www.cdc.gov/heartdisease/facts.htm
  3. Finegold JA, Asaria P, Francis DP. Mortality from ischaemic heart disease by country, region, and age: Statistics from World Health Organisation and United Nations. International Journal of Cardiology. 2013;168(2):934-945. doi:10.1016/j.ijcard.2012.10.046.
  4. Paul M Ridker, M.D., Eleanor Danielson, M.I.A., Francisco A.H. Fonseca, M.D.,et. Al * Rosuvastatin to Prevent Vascular Events in Men and Women with Elevated C-Reactive Protein N Engl J Med  2008; 359:2195-2207 November 20, 2008DOI: 10.1056/NEJMoa0807646
  5. Journal of The American College of Nutrition 2017, Vol 36. Mp 6. 434-441  Association between Urinary Phytoestrogens and CRP in the Continuous National Health and Nutrition Examination Survey
  6. Griffiths K, Aggarwal BB, Singh RB, Buttar HS, Wilson D, De Meester F. Food Antioxidants and Their Anti-Inflammatory Properties: A Potential Role in Cardiovascular Diseases and Cancer Prevention. Battino M, ed. Diseases. 2016;4(3):28. doi:10.3390/diseases4030028.
  7. Avicenna J Phytomed. 2016 Jan-Feb;6(1):34-43.
  8. Inflammation. 2015 Dec;38(6):2235-41. doi: 10.1007/s10753-015-0206-1.
  9. Ahmad A, Husain A, Mujeeb M, et al. A review on therapeutic potential of Nigella sativa: A miracle herb. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine. 2013;3(5):337-352. doi:10.1016/S2221-1691(13)60075-1.
  10. Lee YH, Bae SC, Song GG. Arch Med Res. 2012 Jul;43(5):356-62. doi: 10.1016/j.arcmed.2012.06.011. Epub 2012 Jul 24. Omega-3 polyunsaturated fatty acids and the treatment of rheumatoid arthritis: a meta-analysis.
  11. J Am Coll Nutr. 2007 Feb;26(1):39-48.
  12. Cicero AFG, Rosticci M, Morbini M, et al. Lipid-lowering and anti-inflammatory effects of omega 3 ethyl esters and krill oil: a randomized, cross-over, clinical trial. Archives of Medical Science : AMS. 2016;12(3):507-512. doi:10.5114/aoms.2016.59923.
  13. James W. Daily, , Mini Yang, , Da Sol Kim, , Sunmin Park, Efficacy of ginger for treating Type 2 diabetes: A systematic review and meta-analysis of randomized clinical trials  Journal of Ethnic Foods, Volume 2, Issue 1, March 2015, Pages 36–43
  14. Osteoarthritis Cartilage. 2015 Jan;23(1):13-21. doi: 10.1016/j.joca.2014.09.024. Epub 2014 Oct 7.
  15. Resveratrol improves treatment outcome and laboratory parameters in patients with Takayasu arteritis: A randomized double-blind and placebo-controlled trial  Volume 222, Issue 2, February 2017, Pages 164-168
  16. Yılmaz S, Akdağ Cırık D, Demirtaş C, et al. Do vitamin D and high-sensitivity-C reactive protein levels differ in patients with hyperemesis gravidarum? A preliminary study. Turkish Journal of Obstetrics and Gynecology. 2016;13(3):123-126. doi:10.4274/tjod.76753.
  17. Tamadon MR, Soleimani A, et. Al Clinical Trial on the Effects of Vitamin D Supplementation on Metabolic Profiles in Diabetic Hemodialysis. Horm Metab Res. 2017 Sep 28. doi: 10.1055/s-0043-119221. [Epub ahead of print]
  18. Ren G-Y, Chen C-Y, Chen G-C, et al. Effect of Flaxseed Intervention on Inflammatory Marker C-Reactive Protein: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Controlled Trials. Nutrients. 2016;8(3):136. doi:10.3390/nu8030136.
  19. Int Urol Nephrol. 2016 Aug;48(8):1335-41. doi: 10.1007/s11255-016-1300-5. Epub 2016 Apr 26.
  20. Variations in C-reactive protein, plasma free radicals and fibrinogen values in patients with osteoarthritis treated with Pycnogenol® G. Belcaro, M.R. Cesarone, et. al Redox Report Vol. 13 , Iss. 6,2008
  21. Anilkumar K, Reddy GV, Azad R, et al. Evaluation of Anti-Inflammatory Properties of Isoorientin Isolated from Tubers of Pueraria tuberosa. Oxidative Medicine and Cellular Longevity. 2017;2017:5498054. doi:10.1155/2017/5498054.
  22. Chacko SM, Thambi PT, Kuttan R, Nishigaki I. Beneficial effects of green tea: A literature review. Chinese Medicine. 2010;5:13. doi:10.1186/1749-8546-5-13.