בימים עברו "הצטננות רגילה" הייתה הזיהום הנשימתי השכיח ביותר בכל רחבי העולם. מדענים מעריכים כי קיימים יותר מ-200 זנים ייחודיים של נגיפים שיכולים לגרום לתסמיני ההצטננות האופייניים. 

בין התסמינים הקלאסיים של הצטננות שיעול, נזלת, חום מעט גבוה, כאבי גרון וקוצר נשימה. לאחר חלוף ההצטננות החולים חוזרים למצבם הבסיסי.

להלן מספר אסטרטגיות פשוטות שיכולות לעזור בחיזוק מערכת החיסון ולצמצם את הסיכון להעברת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות.

  • שטיפת ידיים לעתים תכופות, תוך שימוש בסבון אנטי-בקטריאלי ומים חמימים
  • ריחוק חברתי (מצמצם חשיפה לעומס נגיפי גבוה כאשר יש אנשים חולים בסביבה)
  • אם אתם סובלים משיעול, השתעלו לשרוול ולא לכף היד. זה יעזור לצמצם פיזור של נגיפים. 
  • לבשו מסכת פנים כשאתם נמצאים במקום מקורה, או על-פי ההמלצות הרפואיות ובהתאם לסיכון ההדבקה באזור שלכם. (הערה: מסכות פנים יכולות לעזור בהפחתת חשיפה לעומס נגיפי. משמעות הדבר היא שמערכת החיסון שלכם לא תצטרך לעבוד קשה כדי להילחם בפתוגנים רבים. כמו שנאמר, "המינון קובע את הרעילות")
  • אכלו תזונה עתירת נוגדי חמצון, עם מזונות כמו פירות וירקות במגוון צבעים
  • צמצמו צריכת סוכר, פחמימות פשוטות ומזונות מעובדים, אשר עלולים להחליש את מערכת החיסון
  • פעילות גופנית סדירה תורמת לשיפור התגובה החיסונית.

לפי מחקרים מדעיים, נמצא כי התוספים הבאים יכולים לתרום לתמיכה בבריאות מערכת החיסון. 

ויטמין C

ויטמין C, הידוע גם בשמות חומצה אסקורבית או אקסורבט, הוא אחד הוויטמינים הנחקרים ביותר ב-50 השנים האחרונות. חיפוש בספרות המדעית מגלה כי מאז 1968 נערכו יותר מ-55,000 מחקרים על ויטמין C. ממצאי המחקרים מראים כי הוא מסייע לחיזוק מערכת החיסון ותורם לבריאות הלב וכלי הדם, המוח והעור, לצד יתרונות רבים נוספים. 

מדענים רבים מאמינים כי בזמנו הייתה לבני האדם היכולת לייצר ויטמין C בגוף, אך הם איבדו אותה במרוצת השנים. למעשה, כל המינים של בעלי חיים, כולל רוב היונקים, מסוגלים לייצר ויטמין C בגוף. היוצאים מן הכלל הם בני האדם, הקופים והשרקנים. הריכוז הגבוה ביותר של ויטמין C מצוי במוח וביותרות הכליה, פי 15-50 יותר מריכוזו בדם.

זה עשרות שנים ממליצים על ויטמין C, הידוע גם בשם חומצה אסקורבית, לתמיכה בבריאות מערכת החיסון. עד היום לא נמצאה תרופה להצטננות, אבל מחקר משנת 2014 הראה כי ויטמין C עשוי לתרום להפחתת הסיכון להתפתחות הצטננות, וגם לקצר את משך המחלה בהשוואה לפלצבו (גלולות סוכר). עם זאת, נדרשים מחקרים נוספים בתחום זה. 

מעבר לכך, מחקר משנת 2021 הראה כי מינונים גבוהים של ויטמין C עשויים לעזור בשלבים מוקדמים של זיהומים נגיפיים ודלקת ריאות. מעריכים כי ויטמין C תורם לחיזוק מערכת החיסון ולהפחתת דלקת וקרישיות הדם. 

מינון מומלץ: ויטמין C 500 עד 2,000 מ"ג ביום

ויטמין D

במרפאה שלי בדרום קליפורניה 80% מהמטופלים סובלים ממחסור בוויטמין D. השכיחות של מחסור בוויטמין D גבוהה יותר באזורים עם פחות שעות שמש. אני תמיד ממליץ למטופלים שלי ליטול תוסף ויטמין D לתפקוד מיטבי של מערכת החיסון.

מחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת International Journal of Environmental Research and Public Health מצא כי אנשים עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם נמצאים בסיכון נמוך יותר לזיהומים בדרכי הנשימה העליונות, בהשוואה לאלו עם רמות ויטמין D נמוכות יותר. 

במחקר משנת 2017 שפורסם בכתב העת British Medical Journal החוקרים ניתחו 25 ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים בהשתתפות 11,321 נבדקים מגיל הינקות ועד גיל 95. 

באופן כללי, נראה כי נטילת תוסף ויטמין D הפחיתה את הסיכון לזיהום בדרכי הנשימה העליונות ב-12%. השיפור המשמעותי ביותר כתוצאה מנטילת תוסף ויטמין D נצפה בקרב נבדקים עם רמת ויטמין D מתחת ל-25 ננו-מול/ל' (10 נ"ג/ד"ל), ירידה של 70% בשיעור הזיהומים. במטופלים עם רמות ויטמין D מעל 25 ננו-מול/ל' (10 נ"ג/ד"ל) נרשמה ירידה של 25% בשיעור של זיהומים נשימתיים.

לבסוף, ניתוח מטא-אנליזה משנת 2021 ניתח עשרה מחקרים בהשתתפות יותר מ-360,000 נבדקים. הניתוח הראה כי הסיכון של האנשים עם הרמות הנמוכות ביותר של ויטמין D לפתח זיהום נגיפי גבוה יותר ב-43% בהשוואה לאנשים עם הרמות הגבוהות ביותר של ויטמין D בדם. 

המינון המומלץ של ויטמין D הוא 1,000-2,000 יח' בינל' לילדים ו-2,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום למבוגרים. 

אבץ

שיעור הספיגה של יסודות חיוניים כמו אבץ נוטה לרדת ככל שאנחנו מזדקנים. אבץ חיוני לתגובה תקינה של מערכת החיסון. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד שליש מאוכלוסיית העולם סובלים ממחסור באבץ. נוסף על כך, צריכה תזונתית לקויה של מזונות עתירי אבץ וגם צריכת אלכוהול על בסיס קבוע עלולה לגרום למחסור כרוני באבץ. בני 65 ומעלה נמצאים בסיכון גבוה יותר למחסור באבץ בהשוואה לאנשים מתחת לגיל 65. 

ידוע שיש לאבץ גם פעילות נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. 

מינון מומלץ: לכסניות אבץ, 30 מ"ג או לפי ההנחיות המופיעות על התווית. ניתן להשיג אבץ גם בצורה של כמוסות וכמרכיב של מולטי-ויטמינים.

סמבוק

סמבוק (משפחת Sambucus) הוא צמח פורח. אוכלוסיות ילידות מכל רחבי העולם משתמשות בו למטרות רפואיות זה מאות שנים.  בשנים האחרונות הפופולריות של סמבוק צוברת תאוצה. השבטים הילידים באמריקה משתמשים בפרי הסמבוק לטיפול בזיהומים שונים ובחום. 

מחקר משנת 2016 העלה כי סמבוק עשוי לקצר את משך התסמינים של הצטננות אצל נוסעי טיסות. 

בשנת 2019 פורסם בכתב העת Complementary Therapies in Medicine מחקר בהשתתפות 180 נבדקים. החוקרים גילו כי סמבוק יכול להקל במידה משמעותית על תסמיני זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. 

יתר על כן, שני מחקרים נוספים, משנת 2001 ומשנת 2002, הדגימו את יעילותו של סמבוק לחיזוק התגובה החיסונית. זה חיוני למניעת זיהומים. 

ניתן להשיג סמבוק בצורת תוספים, סירופ, סוכריות גומי ולכסניות.

סימוכין:

  1. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22553325/
  2. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33347937/ 
  3. Harrison FE, May JM. Vitamin C function in the brain: vital role of the ascorbate transporter SVCT2. Free Radic Biol Med. 2009;46(6):719–30.
  4. Johnston CS, Barkyoumb GM, Schumacher SS. Vitamin C Supplementation Slightly Improves Physical Activity Levels and Reduces Cold Incidence in Men with Marginal Vitamin C Status: A Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2014;6(7):2572-2583. doi:10.3390/nu6072572. 
  5. Pharmacology & Therapeutics. 2018 Apr 21. PII: S0163-7258(18)30070-6.
  6. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33967773/ 
  7. Pham H, Rahman A, Majidi A, Waterhouse M, Neale RE. Acute Respiratory Tract Infection and 25-Hydroxyvitamin D Concentration: A Systematic Review and Meta-Analysis. Int J Environ Res Public Health. 2019;16(17):3020. Published 2019 Aug 21.
  8. Martineau Adrian R, Jolliffe David A, Hooper Richard L, Greenberg Lauren, Aloia John F, Bergman Peter et al. Vitamin D supplementation to prevent acute respiratory tract infections: systematic review and meta-analysis of individual participant data BMJ 2017; 356 :i6583
  9. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32855214/ 
  10. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7833186/ 
  11. https://www.who.int/whr/2002/chapter4/en/index3.html 
  12. Hemilä, H., Petrus, E. J., Fitzgerald, J. T., and Prasad, A. (2016) Zinc acetate lozenges for treating the common cold: an individual patient data meta-analysis. British Journal of Clinical Pharmacology, 82: 1393–1398.
  13. Hemilä H, Fitzgerald JT, Petrus EJ, Prasad A. Zinc Acetate Lozenges May Improve the Recovery Rate of Common Cold Patients: An Individual Patient Data Meta-Analysis. Open Forum Infectious Diseases. 2017;4(2)
  14. Vogel-González M, Talló-Parra M, Herrera-Fernández V, et. Al Low Zinc Levels at Admission Associates with Poor Clinical Outcomes in SARS-CoV-2 Infection. Nutrients. 2021 Feb 9;13(2):562.
  15. Nutrients. 2016 Mar 24;8(4):182.
  16. Hawkins J, Baker C, Cherry L, Dunne E. Black elderberry (Sambucus nigra) supplementation effectively treats upper respiratory symptoms: A meta-analysis of randomized, controlled clinical trials. Complement Ther Med. 2019 Feb;42:361-365.
  17. Eur Cytokine Netw. 2001 Apr-Jun;12(2):290-6.
  18. Israel Med Assoc J. 2002 Nov;4(11 Suppl):919-22.
  19. Wieland LS, Piechotta V, Feinberg T, et al. Elderberry for prevention and treatment of viral respiratory illnesses: a systematic review. BMC Complement Med Ther. 2021;21(1):112. Published 2021 Apr 7.
  20. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33578007/ 
  21. Poe FL, Corn J. N-Acetylcysteine: A potential therapeutic agent for SARS-CoV-2. Med Hypotheses. 2020 Oct;143:109862. DOI: 10.1016/j.mehy.2020.109862. Epub 2020 May 30.
  22. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34262324/ 
  23.  https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/34445619/