מדי שנה מיליוני אנשים בכל רחבי העולם פונים לרופאים בגלל תלונות הקשורות לסינוסים. נהוג להשתמש במונח "סינוסים" לתיאור המבנים האנטומיים המכונים מערות הפנים. הסינוסים הם "מערות" חלולות בגולגולת. המערות האלה למעשה אינן קיימות אצל תינוקות שנולדו זה עתה, אלא מתפתחות סביב גיל 8 ומגיעות לגודלן המלא האופייני לבוגרים בגיל ההתבגרות.

שמות הסינוסים

  • סינוס פרונטלי
  • סינוס ספנואידלי
  • סינוס אתמואידלי
  • סינוס מקסילרי

תפקיד הסינוסים

  • מפחיתים את משקל הגולגולת
  • מלחחים את האוויר
  • יוצרים תהודה בזמן דיבור
  • מייצרים ריר

רקמת הסינוסים מייצרת כמות גדולה של ריר בכל יום, וליתר דיוק עד 473 מ"ל. 

הריר לוכד נגיפים, חיידקים, פטריות וחלקיקי אבק כדי לא לאפשר להם לגרום לבעיות. רוב הריר נבלע ונכנס לקיבה, שם חומצת הקיבה מחסלת את הפתוגנים. לאחר מכן הריר מתעכל ומפורק במעי, משם הוא מופרש בצואה. חלק קטן מהריר מופרש על-ידי שיעול או יריקה.

בעיות בסינוסים

למרבה הצער, יש הרבה בעיות שיכולות להתעורר במערות הפנים. לעתים קרובות אבק,  אבקת צמחים ואוויר מזוהם גורמים לגירוי בסינוסים, מה שמוביל לתסמיני אלרגיה או קדחת השחת.

הסינוסים גם יכולים להזדהם בגלל נגיפים, חיידקים או אפילו פטריות. מעריכים כי במשך 7-10 הימים הראשונים של זיהום בסינוסים הגורם לזיהום הוא נגיפי, כך שבפרק זמן זה בדרך כלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי. תשעה מכל עשרה אנשים עם זיהום נגיפי בסינוסים יתאוששו ללא טיפול תרופתי, אבל לעתים קרובות אנשים בוחרים בגישה הוליסטית יותר במקום טיפול תרופתי.

למרבה הצער, יש לא מעט רופאים שרושמים אנטיביוטיקה כבר בשבוע הראשון של זיהום בסינוסים. לעתים קרובות גם מטופלים מבקשים מרשם לאנטיביוטיקה בפרק זמן זה.

אחד מכל עשרה אנשים עשוי לפתח בסופו של דבר זיהום חיידקי. בדרך כלל זו תוצאה של החלשת מערכת החיסון על-ידי הזיהום הנגיפי.   כאשר זה קורה, רופא יכול לרשום תרופות אנטיביוטיות לטיפול במחלה. אנשים עם זיהום בסינוסים שלא משתפר אחרי לפחות שני קורסים של טיפול אנטיביוטי צריכים לפנות למומחה למערות הפנים (רופא אף-אוזן-גרון) ולעבור בדיקות לאבחון זיהום פטרייתי. אם נשלל זיהום,  גודש כרוני בסינוסים יכול לנבוע מרגישות למזון.  אני ממליץ למי שמקבלים טיפול אנטיביוטי ליטול תוסף פרוביוטי כדי להגן על המעי. לעתים קרובות תרופות אנטיביוטיות מחסלות את החיידקים הטובים, מה שמוביל לחוסר איזון במעי וכתוצאה מכך לשלשול.

תסמינים של זיהום בסינוסים:

  • גודש באף
  • הפרשה רירית
  • כאב בפנים
  • כאב שיניים
  • כאב ראש
  • כאב גרון
  • נזלת אחורית
  • שיעול
  • חום

גורמי סיכון לזיהום כרוני בסינוסים:

  • שימוש בטבק
  • חשיפה פסיבית לעישון
  • אלרגיה לאבקת צמחים
  • זיהום אוויר, במיוחד אצל אנשים שחיים באזורים עם זיהום אוויר משמעותי מכלי רכב
  • רגישות למוצרי חלב שעלולים לגרום לדלקת בסינוסים
  • רגישות לחיטה ולגלוטן שעלולים לגרום לדלקת בסינוסים
  • חסר IgA – מחלה גנטית שמגבירה את הסיכון לפתח זיהומים נשימתיים כרוניים
  • דיכוי מערכת החיסון עקב תרופות מדכאות חיסון או נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV).
  • סטייה של מחיצת האף
  • פוליפים באף

אצל חלק מהאנשים יש הפרשה מופרזת של ריר, מה שיכול להוביל לדליפה מתמשכת של הריר לאחור במורד הלוע. הרופאים מכנים את התופעה הזו "נזלת אחורית". מיליוני אנשים סובלים מהבעיה הזו, ואין יום בו אני לא נתקל במטופל עם תסמיני נזלת אחורית.

לא כל מי שסובל מגודש בסינוסים יפתח זיהום. חלק מהאנשים פשוט סובלים מקשיי נשימה ותסמיני אלרגיה כרונית עקב דלקת בסינוסים.

מניעת בעיות בסינוסים

הימנעות ממזונות ספציפיים, תרופות, מינרלים, ויטמינים, שמנים אתריים ותרופות הומאופתיות הן אופציות שיכולות לסייע במניעת אלרגיות, גודש באף ובסופו של דבר זיהומים במערכת הסינוסים. שמירה על בריאות הסינוסים חיונית לשמירה על הבריאות והרווחה הכללית.

רגישות למזונות שונים יכולה לגרום לגודש בסינוסים

מגיל 18 עד גיל 41 סבלתי מנזלת אחורית כרונית, סימן לבעיית סינוסים כרונית. למזלי לא פיתחתי זיהומים, אבל תמיד סבלתי מלחץ בסינוסים, משיעול כרוני ומייצור מופרז של ריר, מה שגרם לנזלת אחורית. אחרי שהבנתי שייתכן כי הבעיה שלי קשורה למוצרי חלב, החלטתי לוותר על אכילת גבינות.  הפסקתי לצרוך חלב פרה עוד בימי האוניברסיטה. אחרי כמה ימים של תזונה ללא גבינות שמתי לב שהסינוסים שלי נפתחו. לראשונה זה 20 שנה לא סבלתי מנזלת אחורית ומשיעול. אם אני אוכל גבינה, התסמינים שלי חוזרים למשך כשלושה ימים.

מיד התחלתי להמליץ על כך למטופלים שסבלו מבעיות דומות בסינוסים. נוסף על כך, אני ממליץ למטופלים לסלק מהתפריט מוצרי חלב, חיטה (גלוטן) ותירס למשך 2-3 שבועות. לאחר מכן הם יכולים להחליט האם להחזיר את המזון הזה לתפריט. רוב המטופלים משתפרים לאחר סילוק מוצרי חלב מהתפריט, ואילו אצל אחרים חיטה ותירס הם שגרמו לבעיה. היו לי מטופלים רבים עם תסמינים כרוניים בסינוסים שהשתפרו, ורבים הצליחו למנוע זיהומים נשנים.

הגישה הקונבנציונלית

הרפואה הקונבנציונלית ממליצה על הדברים הבאים לטיפול בזיהומים נשנים בסינוסים ולמניעתם ולטיפול בתסמינים הקשורים לאלרגיה. בסיכומו של דבר, מבחר הכלים שהגישה הזו מעניקה לרופאים ולמטופלים הוא מוגבל.

  • תרופות אנטי-היסטמיניות כמו לורטאדין (אלרג'יקס), צטיריזין (זילרג'י) ופקסוֹפנאדין (טלפסט).
  • סטרואידים לאף, כולל פלוּטיקזוֹן (אלגרו), מוֹמטזוֹן (נזונקס) ואחרים.
  • תרופות אנטיביוטיות
  • ניתוח סינוסים, המפלט האחרון למי שסובלים מבעיות כרוניות בסינוסים.

הימנעו מחשיפה לאנשים עם זיהומים בדרכי הנשימה העליונות. אם יש בסביבתכם מישהו עם זיהום בדרכי הנשימה העליונות, שטיפת ידיים עם סבון ומים חמימים לעתים קרובות תעזור למנוע הדבקה. הימנעו משפשוף העיניים או האף בכפות הידיים, במיוחד אחרי לחיצות ידיים. שקלו שימוש בתכשיר לחיטוי ידיים טבעי ללא טריקלוזן. זה עשוי לצמצם את הסיכון להדבקה.

טיפולים אלטרנטיביים

מחקרים מראים כי שימוש בטיפולי רפואה משלימה ואלטרנטיבית למניעת בעיות בסינוסים ולשליטה בתסמיני אלרגיה מקובל בכל רחבי העולם. רוב הזיהומים בסינוסים מתחילים מהצטננות, מחלה אותה הרופאים מכנים "זיהום בדרכי הנשימה העליונות".  על כן, מניעת הצטננות, מחלה הנגרמת על-ידי נגיפים, חיונית למניעת זיהומים בסינוסים.  אם קיימת אלרגיה למזון כלשהו, יש להימנע מצריכת אותו המזון. גם אלרגיה לאבקת פרחים יכולה ליצור סיכון.

אבץ

אבץ הוא מינרל. מחקרים רבים הדגימו תועלת למניעת הצטננות, מחלה שעלולה להוביל לזיהום בסינוסים. מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology הגיע למסקנה כי "ניתן להמליץ למטופלים עם הצטננות לנסות להשתמש בלכסניות אבץ לטיפול בהצטננות", ואילו מחקר משנת 2017 הגיע למסקנה כי "ניתן להנחות מטופלים עם הצטננות לנסות להשתמש בלכסניות אבץ אצטט תוך 24 שעות מהופעת התסמינים."

מומלץ להתחיל להשתמש בלכסניות אבץ בהקדם האפשרי. כדאי להחזיק תוסף עם המינרל החשוב הזה בארון התרופות הביתי, כדי שתוכלו להתחיל ליטול אותו מיד עם הופעת התסמינים. מחקר אחר משנת 2017 הדגים שגם לכסניות אבץ גלוקונט וגם לכסניות אבץ אצטט יעילות באותה המידה. מומלץ מינון של 30 מ"ג לפחות.

ויטמין C

זה עשרות שנים ממליצים על ויטמין C, הידוע גם בשם חומצה אסקורבית, למניעת הצטננות. אצל בני האדם קיימת מוטציה גנטית בגללה איננו יכולים לייצר חומצה אסקורבית. מחקר משנת 2014 הראה כי ויטמין C עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות הצטננות וגם לקצר את משך המחלה בהשוואה לפלצבו (גלולות סוכר). מחקרים אחרים הראו כי לאנשים שנתונים תחת "לחץ פיזי" יש סיכוי גבוה יותר להפיק תועלת מוויטמין C ומניעת הצטננות. התוצאה של הפחתת הסיכון לזיהומים נשימתיים היא פחות זיהומים בסינוסים. 

ויטמין D

הודגם כי רמות נמוכות של ויטמין D נקשרות לסיכון מוגבר לזיהומים נגיפיים ולפוליפים בסינוסים, שני דברים שמגבירים את הסיכון לפתח זיהום בסינוסים. שמירה על רמה מיטבית של ויטמין D היא דרך טובה למנוע את זה. רוב האנשים זקוקים ל-2,000 עד 5,000 יח' בינ"ל של ויטמין D ביום. למידע נוסף על היתרונות הבריאותיים של ויטמין D.

לקטופרין

לקטופרין  הוא חלבון שלפי מחקרים יש לו פעילות נוגדת חיידקים ונוגדת פטריות. בדרך כלל החלבון הזה מצוי ברקמת הסינוסים. נטילת תוסף לקטופרין במינון 300 מ"ג ביום עשויה לעזור למי שסובלים מזיהומים כרוניים בסינוסים.

N-אצטיל-ציסטאין (NAC)

{LRM}NAC הוא תוסף שיכול לעזור בפירוק הריר אצל אנשים עם זיהומים כרוניים בסינוסים. ניתן ליטול NAC פעם אחת עד שלוש פעמים ביום. המינון היומי המרבי הוא 1,800 מ"ג.

אקליפטוס

זה מאות שנים משתמשים באקליפטוס כטיפול טבעי להקלה על גודש באף. יש אנשים שמשתמשים בו בתור שמן אתרי ומערבבים אותו עם מפזר שמנים אתריים להקלה על דלקת כרונית בסינוסים.

תכשיר לאף עם קסיליטול

קסיליטול הוא סוכר שאינו נספג. שימוש בקסיליטול לטיפול בסינוסיטיס כרונית יכול לסייע בטיפול בזיהומים נשנים וגם במניעת זיהומים חיידקיים חדשים. מחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת Laryngoscope הגיע למסקנה כי "תמיסת קסיליטול במים היא תכשיר הנסבל היטב לשטיפת סינוסים. בטווח הקצר שטיפת אף בתמיסת קסיליטול הביאה לשיפור משמעותי יותר בתסמינים של רינו-סינוסיטיס כרונית, בהשוואה לשטיפה במי מלח".  במלים אחרות, תרסיס אף עם קסיליטול הוא טיפול שכדאי לשקול.

שימוש תכוף בנטי פוט או במוצרים אחרים לשטיפת סינוסים.

שטיפת האף והסינוסים היא מסורת שהחלה את דרכה בהודו העתיקה, ומשתמשים בה ברפואת איורוודה. ניתן להזרים לנחיריים תמיסת מלח בריכוז 0.9% לשטיפת אף באמצעות תרסיס או בשיטת נטי פוט 

מחקר משנת 2009 הגיע למסקנה כי "שטיפת אף בתמיסת מלח פיזיולוגית משפרת את... איכות החיים ומקלה על תסמיני סינוסיטיס חריפה. שטיפת אף היא טיפול משלים יעיל לסינוסיטיס חריפה אצל ילדים...".

מחקר משנת 2012 שנערך בקרב ילדים הראה כי שימוש בשטיפת אף אצל ילדים מפחית את הסיכוי לכך שהילדים יזדקקו לתרופות מרשם נגד אלרגיה. באופן כללי, שטיפת האף נסבלה היטב. לבסוף, מחקר משנת 2012 בהשתתפות בוגרים גם הדגים תועלת של שטיפת אף עם מי מלח למניעת זיהומים בסינוסים.

שאיפת אדים

שאיפת אדים 3-5 ביום יכולה לעזור למי שסובל מתסמינים. ניתן לעשות זאת על-ידי מקלחת חמה או הנחת מגבת חמה על הראש או שאיפת אוויר חם ממכשיר אדים שמזרים אוויר חמים. 

תוספים פרוביוטיים

תוספים פרוביוטיים הם טיפול מבטיח למחלות סינוסים כרוניות. מחקר משנת 2016 מכתב עת פופולרי העוסק באלרגיות הגיע למסקנה כי החדרת חיידקים פרוביוטיים לאף עשויה לסייע נגד בעיות כרוניות בסינוסים. מחקרים רבים הדגימו את החשיבות של בריאות מיקרוביום המעי ואת תפקידו בשמירה על הבריאות הכללית. לפי ממצאי מחקר משנת 2017, "מעי לא בריא מגביר את הסיכון לבעיות בסינוסים ולדלקת במערכת הסינוסים". לכן, מומלץ ליטול תוסף עם לפחות 5 מיליארד יחידות של חיידקים פרוביוטיים ביום.

תכשירים הומאופתיים

יש בשוק מספר תכשירים הומאופתיים שמסתמנים כמבטיחים על סמך משוב המשתמשים. כדאי לשקול גם אותם.

לבסוף, עומדים לרשותנו כלים רבים שיכולים לסייע במניעת זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, אלרגיות כרוניות ובעיות בסינוסים. שמירה על היגיינה טובה של הסינוסים חיונית למניעת בעיות, מחלות והחמצת ימי עבודה או לימודים.   לתזונה בריאה ולצריכת התוספים המתאימים יכול להיות תפקיד חשוב בכך.

הפניות:

  1. http://www.healthline.com/human-body-maps/sinus-cavities-sinuses
  2. Br J Clin Pharmacol. 2016 Nov;82(5):1393-1398. doi: 10.1111/bcp.13057. Epub 2016 Jul 28.
  3. Open Forum Infect Dis. 2017 Apr 3;4(2):ofx059. doi: 10.1093/ofid/ofx059. eCollection 2017 Spring.
  4. Nutrients. 2014 Jul 9;6(7):2572-83. doi: 10.3390/nu6072572.
  5. Laryngoscope. 2008 May;118(5):895-901. doi: 10.1097/MLG.0b013e31816381d4.
  6. Am J Rhinol Allergy. 2014 May-Jun;28(3):244-8. doi: 10.2500/ajra.2014.28.4036.
  7. Int J Pediatr Otorhinolaryngol. 2012 Apr;76(4):583-8. doi: 10.1016/j.ijporl.2012.01.022. Epub 2012 Feb 11
  8. Am J Rhinol Allergy. 2016 Nov 1;30(6):202-205. doi: 10.2500/ajra.2016.30.4372.
  9. Otolaryngol Clin North Am. 2017 Feb;50(1):29-47. doi: 10.1016/j.otc.2016.08.004.