מהי עייפות יותרת הכליה?

במונחים פשוטים, עייפות יותרת הכליה היא ביטוי של שחיקה. בין התסמינים שלה תחושת חוסר אנרגיה, ערפול מחשבתי ומצב רוח ירוד.

מעריכים כי עייפות יותרת הכליה מופיעה כאשר הבלוטות יותרות הכליה אינן מתפקדות כתוצאה מסטרס מופרז ומתמשך. יותרות הכליה הן בלוטות בגודל של אגוז מלך שיושבות על הכליות. הבלוטות הללו חיוניות להפעלת תגובת הסטרס. הן משחררות הורמונים כמו קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין.

קיימת הסכמה רחבה על כך שיכולה להתפתח אי-ספיקה של יותרת הכליה. לעתים קרובות זה קורה בתגובה לסטרס נפשי או פיזי קשה. אי-ספיקה של יותרת הכליה, או "מחלת אדיסון", היא אבחנה רפואית מקובלת וסטנדרטית. אבל הביטוי "עייפות יותרת הכליה" מרמז על שחיקה אפשרית של יותרות הכליה ותפקוד תת-מיטבי שלהן, אפילו אם אין אי-ספיקה מלאה של הבלוטות.

קיימים טיעונים בעד ונגד קיומה של עייפות יותרת הכליה, בגלל המורכבות של תגובת הסטרס. מחקרים המצביעים על שינויים ברמות הורמוני הסטרס במצבים של סטרס כרוני מרמזים כי עייפות יותרת הכליה אכן יכולה להתפתח. עם זאת, קשה להעריך את הסוגיה הזאת בגלל המורכבות והשונות של השינויים הללו, מה שתורם למחלוקת שקיימת בנושא הזה.

אבחון של עייפות יותרת הכליה

אנשי המקצוע מתחום הרפואה שמאמינים בעייפות של יותרת הכליה משתמשים בבדיקת רמת הקורטיזול ברוק כדי להעריך את תפקוד יותרת הכליה. בדרך כלל הבדיקה מתבצעת על-ידי איסוף ארבע דגימות ביום אחד. עם זאת, לא קיים תקנון אחיד של הבדיקה הזו שמיושם בכל המעבדות, וגורמי סטרס יומיומיים עלולים להשפיע על תוצאות הבדיקה.

אם קיים חשד לעייפות יותרת הכליה, צריך לשלול מחלות אחרות שיכולות לגרום או לתרום להתפתחות של תסמינים דומים, בהן תת-תריסיות, חוסרים תזונתיים, מחלות אוטו-אימוניות, דיכאון, נדודי שינה, דום נשימה בשינה ופיברומיאלגיה.

בדיקת קורטיזול ברוק היא לא בהכרח בדיקה חד-משמעית, אך היא עדיין יכולה להניב נתונים מעניינים. באופן כללי, ניתן לדבר על עייפות יותרת הכליה כאשר קיימת רמה גבוהה של סטרס כרוני, ונשללו גורמים אפשריים אחרים לתסמינים הקיימים.

טיפול בעייפות יותרת הכליה

אמנם האבחנה של עייפות יותרת הכליה היא שנויה במחלוקת, אבל שחיקה היא מצב נפשי מוכּר. בדרך כלל שחיקה קשורה לעבודה. בגלל ההכרה המוגבלת באבחנה של עייפות יותרת הכליה, מספר המחקרים על טיפול בה הוא מוגבל.

עם את, העדויות המחקריות על השפעתם של צמחים וחומרים מזינים שמשפיעים לטובה על תגובת הסטרס ועל תפקוד תחת סטרס הן חזקות יותר. שינויים באורח החיים ותמיכה באמצעות חומרים מזינים יכולים לשפר את העמידות לסטרס, את רמות האנרגיה ואת מצב הרוח של מטופלים שמתמודדים עם עייפות יותרת הכליה.

חומרים מזינים שמשפיעים על תגובת הסטרס

מספר חומרים מזינים עוזרים לאזן את רמות הקורטיזול ומשפיעים על תגובת הסטרס, ביניהם חומצה פנטותנית, ויטמין C, מגנזיום ו-L-טירוזין.

חומצה פנטותנית

חומצה פנטותנית, או ויטמין B5, היא קו-פקטור חיוני בייצור סטרואידים. מחסור בוויטמין זה גורם לרמות קורטיזול נמוכות, עייפות, רגישות גבוהה יותר לכאב, דיכאון ורמת דלקת מופרזת. מחקרים בבני אדם הראו כי חומצה פנטותנית יכולה לתמוך בייצור סטרואידים ולהעלות את הרמות שלהם.

מחקר ישן בעכברים הראה כי מתן תוסף עם חומצה פנטותנית האריך את תוחלת החיים ב-19%. בגלל יכולתה לתמוך בייצור סטרואידים, כולל קורטיזול, לעתים קרובות חומצה פנטותנית נחשבת לאב מזון חיוני לטיפול בעייפות של יותרת הכליה.

באופן כללי, כאשר נותנים תוספת של ויטמין כלשהו מקבוצת B, בדרך כלל כוללים בטיפול את הוויטמינים האחרים מאותה הקבוצה כדי לאזן את התמיכה. הוויטמינים מקבוצת B מתפקדים בצורה הטובה ביותר כאשר משלבים את כל הוויטמינים בצורתם הפעילה, שכן ויטמינים פעילים לא צריכים לעבור שינויים ביוכימיים נוספים כדי להביא תועלת.

ויטמין C

הריכוזים של ויטמין C ביותרות הכליה הם בין הגבוהים ביותר בגוף, בהשוואה לשאר אברי גוף האדם. יותרות הכליה זקוקות לוויטמין הזה כדי לייצר קורטיזול, אדרנלין ונוראדרנלין. יש לציין כי בתגובה לסטרס יותרות הכליה מפרישות ויטמין C לזרם הדם. נוסף על כך, ויטמין C עוזר לאזן את רמות הקורטיזול בתגובה לסטרס. בדרך כלל תוספת של ויטמין C יכולה לתרום לתמיכה בפעילות יותרת הכליה.

מגנזיום

מגנזיום הוא מינרל נוגד סטרס. הצורך שלנו במגנזיום עולה כשאנחנו נתונים תחת סטרס. למרבה הצער, היכולת שלנו לשמר מגנזיום יורדת כשאנחנו תחת סטרס. במקרים של סטרס כרוני, אובדן המגנזיום עלול להחמיר את תגובת הסטרס. בהתאם לזאת, יש חשיבות חיונית לשמירה על רמות מגנזיום נאותות כדי לפתח עמידות לסטרס.

מחקרים הראו כי מגנזיום עוזר לצמצם עלייה ברמות הקורטיזול בתגובה לגורמי סטרס שונים. מאחר שמחסור במגנזיום הוא כל-כך נפוץ, במקרים רבים התוסף הזה הוא חיוני להתמודדות עם מחלות שהתפתחו כתוצאה מסטרס.

L-טירוזין

L-טירוזין היא חומצת אמינו ומרכיב של חלבונים המשמשת כתחילן של מוליכים עצביים וגם של הורמוני בלוטת התריס. נראה כי היא תורמת לעלייה או לשיפור ברמות האנרגיה ובביצועים הקוגניטיביים במצבי סטרס. ניסוי ישן שבו הנבדקים נחשפו לסטרס בצורה של קור ורמת חמצן נמוכה הדגים שיפור במצב הרוח ובביצועים.

מספר ניסויים נוספים שבהם הנבדקים נחשפו לטמפרטורות נמוכות הדגימו תוצאות דומות. ניסוי אחר בהשתתפות בוגרים צעירים גם הראה שיפור בביצועים הקוגניטיביים וירידה בלחץ הדם בזמן נטילת טירוזין.

מחקר שנערך בחיל הים של ארצות הברית הדגים ביצועים טובים יותר בעבודה בתנאי סטרס ומחסור בשעות שינה. מחקר בקרב צוערים צבאיים שהשתתפו בקורס הכשרה קרבי תובעני גם גילה שיפור בביצועים לאחר נטילת תוסף טירוזין.

אמנם טירוזין יכול לעזור בסטרס חריף, אבל מחקרים מסוימים גורסים כי אם נוטלים אותו באופן קבוע, היתרונות שלו מתחילים להיעלם כעבור מספר שבועות. ככל הנראה, טירוזין יעיל בעיקר כשמשתמשים בו בטווח הקצר, לפי הצורך.

תוספים לעייפות יותרת הכליה, סטרס ושחיקה

ויתניה

ויתניה היא צמח איורוודי קלאסי שבו משתמשים זה אלפי שנים כדי להמריץ את הגוף ולתמוך בבריאות הכללית. באשר לתקופה שלנו, גם מחקרים חדשים ממשיכים לתמוך בשימוש ההיסטורי בצמח זה. סקירת מחקרים שנערכה לאחרונה הגיעה למסקנה כי "במחקרים בבעלי חיים ובבני אדם, תמציות [ויתניה] הדגימו פעילות נוגדת סטרס ונוגדת חרדה ראויה לציון". החוקרים גם ציינו כי יש לוויתניה תועלת פוטנציאלית עבור דיכאון וחרדה.

מחקר אחר הדגים תועלת כללית לשיפור הביצועים הגופניים בגברים ובנשים. נראה כי יש לוויתניה גם השפעה עקבית להפחתת רמות הקורטיזול.

רודיולה

צמח נוסף שנחקר בהרחבה ככלי עזר להתמודדות עם סטרס הוא רודיולה. ברוסיה ובמדינות סקנדינביה קיימת היסטוריה ארוכה של שימוש בצמח זה לתמיכה ברמות האנרגיה ובמצב הרוח. ניסויים קליניים של רודיולה הראו שיפור ברמות האנרגיה ובביצועים הקוגניטיביים בביצוע משימות מרובות, לצד ירידה בסטרס, חרדה, דיכאון וכעס. מחקרים גם תומכים בשימוש ברודיולה לשיפור בביצועים הקוגניטיביים אצל אנשים שסובלים מעייפות.

סכיזנדרה

סכיזנדרה היא צמח סיני ממריץ שעורר עניין בגלל השימוש הרפואי בו ברוסיה באמצע המאה האחרונה. בזכות ההשפעות המועילות שלו, הצמח הזה נכלל בפרמקופיאה הלאומית ובמרשם התרופות הממלכתי של רוסיה. מחקרים בבעלי חיים הדגימו שיפור בביצועים בעבודות פיזיות, לצד התפתחות עמידות למגוון גורמי סטרס פיזיולוגיים. במחקרים בבני אדם הבחינו בשיפור בביצועים הגופניים והקוגניטיביים, לצד השפעה לריסון הרמות של הורמוני סטרס.

ג'ינסנג

ג'ינסנג הוא צמח ממריץ קלאסי מסין. קיימת היסטוריה ארוכה של שימוש בצמח זה, וגם מספר מחקרים חדשים גורסים שיש לו תועלת לטיפול בסטרס, דיכאון וחרדה. ניסוי שנערך לאחרונה גילה כי ג'ינסנג מביא לשיפור בתגובת הסטרס אצל אנשים שנתונים תחת לחץ משמעותי בעבודה. מחקר אחר גילה שיפור ברמות האנרגיה במטופלים שסבלו מעייפות בלתי מוסברת.

גורמים הקשורים לאורח החיים

כל מי שסובל מתסמינים של עייפות יותרת הכליה צריך גם לצמצם את גורמי הסטרס בחיי היומיום. לפי הניסיון שלי, עבודה במשמרות לילה, או עבודה במשרה שכרוכה בנסיעות תכופות בין אזורי זמן שונים, יכולה לתרום במידה משמעותית להתפתחות של בעיות שונות. במידת האפשר, צריך גם לשאוף למנוע מצבים עם רמת סטרס גבוהה בעבודה ובחיים האישיים. מעבר לכך, יש חשיבות רבה לשימוש באסטרטגיות הרפיה ובפעילות גופנית כדי להגיע לשיפור בעייפות יותרת הכליה.

כמו עם רוב המחלות, יש חשיבות גם לתזונה. באופן כללי, צריך לשאוף לסלק מהתזונה מזונות מעובדים ופחמימות מזוקקות, או לצמצם את הכמות שלהם. צריכת חלבונים ושומנים איכותיים לצד פחמימות מורכבות יכולה לעזור. חשוב גם לקבל הרבה נוגדי חמצון מפירות ומירקות. גרגרי יער מועילים במיוחד מהבחינה הזאת.

חשוב גם להסדיר את שעות השינה. מלטונין מציע דרך פשוטה לשפר את איכות השינה או לעזור בחזרה לשעות שינה סבירות יותר בעת הצורך.

מסר לקחת הביתה

אמנם האבחנה של עייפות יותרת הכליה היא שנויה במחלוקת, אבל מטופלים רבים מתמודדים עם עייפות בלתי מוסברת, שחיקה, דיכאון וחרדה. אסטרטגיות לשיפור את תגובת הסטרס שנבדקו במחקרים יכולות לעזור לאותם האנשים. בהתחשב בבטיחותם של תוספי התזונה הללו, בתנאי שמשתמשים בהם כראוי, נראה כי התועלת שלהם לטיפול בעייפות של יותרת הכליה גוברת על החששות האפשריים לגבי היותה של האבחנה שנויה במחלוקת.

סימוכין:

  1. Cadegiani FA, Kater CE. Adrenal fatigue does not exist: a systematic review [published correction appears in BMC Endocr Disord. 2016 Nov 16;16(1):63]. BMC Endocr Disord. 2016;16(1):48. Published 2016 Aug 24. doi:10.1186/s12902-016-0128-4
  2. Wilson JL. Clinical perspectives on stress, cortisol and adrenal fatigue. Adv Integr Med. 2014;1(2):93-96. doi:10.1016/j.aimed.2014.05.002
  3. World Health Organization. Burn-out an "occupational phenomenon": International Classification of Diseases. who.int. Published May 28, 2019. Accessed August 12, 2021. https://www.who.int/news/item/28-05-2019-burn-out-an-occupational-phenomenon-international-classification-of-diseases.
  4. Gheita AA, Gheita TA, Kenawy SA. The potential role of B5: A stitch in time and switch in cytokine. Phytother Res. 2020;34(2):306-314. doi:10.1002/ptr.6537
  5. Fidanaza A, Floridi S, Lenti L. Panthenol and glucocorticoids. Boll Soc Ital Biol Sper. 1981;57(18):1869-1872.
  6. Pelton RB, Williams RJ. Effect of pantothenic acid on the longevity of mice. Proc Soc Exp Biol Med. 1958;99(3):632-633. doi:10.3181/00379727-99-24442
  7. Patak P, Willenberg HS, Bornstein SR. Vitamin C is an important cofactor for both adrenal cortex and adrenal medulla. Endocr Res. 2004;30(4):871-875. doi:10.1081/erc-200044126
  8. Padayatty SJ, Doppman JL, Chang R, et al. Human adrenal glands secrete vitamin C in response to adrenocorticotrophic hormone. Am J Clin Nutr. 2007;86(1):145-149. doi:10.1093/ajcn/86.1.145
  9. Carrillo AE, Murphy RJ, Cheung SS. Vitamin C supplementation and salivary immune function following exercise-heat stress. Int J Sports Physiol Perform. 2008;3(4):516-530. doi:10.1123/ijspp.3.4.516
  10. Nakhostin-Roohi B, Babaei P, Rahmani-Nia F, Bohlooli S. Effect of vitamin C supplementation on lipid peroxidation, muscle damage and inflammation after 30-min exercise at 75% VO2max. J Sports Med Phys Fitness. 2008;48(2):217-224.
  11. Brody S, Preut R, Schommer K, Schürmeyer TH. A randomized controlled trial of high dose ascorbic acid for reduction of blood pressure, cortisol, and subjective responses to psychological stress. Psychopharmacology (Berl). 2002;159(3):319-324. doi:10.1007/s00213-001-0929-6
  12. Kim HY, Lee SY, Lee HS, Jun BK, Choi JB, Kim JE. Beneficial Effects of Intravenous Magnesium Administration During Robotic Radical Prostatectomy: A Randomized Controlled Trial. Adv Ther. 2021;38(3):1701-1712. doi:10.1007/s12325-021-01643-8
  13. Golf SW, Bender S, Grüttner J. On the significance of magnesium in extreme physical stress. Cardiovasc Drugs Ther. 1998;12 Suppl 2:197-202. doi:10.1023/a:1007708918683
  14. Pickering G, Mazur A, Trousselard M, et al. Magnesium Status and Stress: The Vicious Circle Concept Revisited. Nutrients. 2020;12(12):3672. Published 2020 Nov 28. doi:10.3390/nu12123672
  15. Banderet LE, Lieberman HR. Treatment with tyrosine, a neurotransmitter precursor, reduces environmental stress in humans. Brain Res Bull. 1989;22(4):759-762. doi:10.1016/0361-9230(89)90096-8
  16. Deijen JB, Orlebeke JF. Effect of tyrosine on cognitive function and blood pressure under stress. Brain Res Bull. 1994;33(3):319-323. doi:10.1016/0361-9230(94)90200-3
  17. Neri DF, Wiegmann D, Stanny RR, Shappell SA, McCardie A, McKay DL. The effects of tyrosine on cognitive performance during extended wakefulness. Aviat Space Environ Med. 1995;66(4):313-319.
  18. Deijen JB, Wientjes CJ, Vullinghs HF, Cloin PA, Langefeld JJ. Tyrosine improves cognitive performance and reduces blood pressure in cadets after one week of a combat training course. Brain Res Bull. 1999;48(2):203-209. doi:10.1016/s0361-9230(98)00163-4
  19. Mahoney CR, Castellani J, Kramer FM, Young A, Lieberman HR. Tyrosine supplementation mitigates working memory decrements during cold exposure. Physiol Behav. 2007;92(4):575-582. doi:10.1016/j.physbeh.2007.05.003
  20. Kishore K, Ray K, Anand JP, Thakur L, Kumar S, Panjwani U. Tyrosine ameliorates heat induced delay in event related potential P300 and contingent negative variation. Brain Cogn. 2013;83(3):324-329. doi:10.1016/j.bandc.2013.09.005
  21. Reimherr FW, Wender PH, Wood DR, Ward M. An open trial of L-tyrosine in the treatment of attention deficit disorder, residual type. Am J Psychiatry. 1987;144(8):1071-1073. doi:10.1176/ajp.144.8.1071
  22. Speers AB, Cabey KA, Soumyanath A, Wright KM. Effects of Withania somnifera (Ashwagandha) on Stress and the Stress-Related Neuropsychiatric Disorders Anxiety, Depression, and Insomnia [published online ahead of print, 2021 Jul 12]. Curr Neuropharmacol. 2021;10.2174/1570159X19666210712151556. doi:10.2174/1570159X19666210712151556
  23. Bonilla DA, Moreno Y, Gho C, Petro JL, Odriozola-Martínez A, Kreider RB. Effects of Ashwagandha (Withania somnifera) on Physical Performance: Systematic Review and Bayesian Meta-Analysis. J Funct Morphol Kinesiol. 2021;6(1):20. Published 2021 Feb 11. doi:10.3390/jfmk6010020
  24. Lopresti AL, Smith SJ, Drummond PD. Modulation of the hypothalamic-pituitary-adrenal (HPA) axis by plants and phytonutrients: a systematic review of human trials [published online ahead of print, 2021 Mar 2]. Nutr Neurosci. 2021;1-27. doi:10.1080/1028415X.2021.1892253
  25. Anghelescu IG, Edwards D, Seifritz E, Kasper S. Stress management and the role of Rhodiola rosea: a review. Int J Psychiatry Clin Pract. 2018;22(4):242-252. doi:10.1080/13651501.2017.1417442
  26. Panossian A, Wikman G. Pharmacology of Schisandra chinensis Bail.: an overview of Russian research and uses in medicine. J Ethnopharmacol. 2008;118(2):183-212. doi:10.1016/j.jep.2008.04.020
  27. Panossian A, Wikman G. Evidence-based efficacy of adaptogens in fatigue, and molecular mechanisms related to their stress-protective activity. Curr Clin Pharmacol. 2009;4(3):198-219. doi:10.2174/157488409789375311
  28. Jeong HG, Ko YH, Oh SY, Han C, Kim T, Joe SH. Effect of Korean Red Ginseng as an adjuvant treatment for women with residual symptoms of major depression. Asia Pac Psychiatry. 2015;7(3):330-336. doi:10.1111/appy.12169
  29. Flanagan SD, DuPont WH, Caldwell LK, et al. The Effects of a Korean Ginseng, GINST15, on Hypo-Pituitary-Adrenal and Oxidative Activity Induced by Intense Work Stress. J Med Food. 2018;21(1):104-112. doi:10.1089/jmf.2017.0071
  30. Kim HG, Cho JH, Yoo SR, et al. Antifatigue effects of Panax ginseng C.A. Meyer: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial. PLoS One. 2013;8(4):e61271. Published 2013 Apr 17. doi:10.1371/journal.pone.0061271