כשפתחתי את הצנצנת לראשונה לא יכולתי למנוע מעצמי לאכול חצי ממנו. חמאת זרעי קנבוס זו באמת כל כך חלקה וטעימה. יש לו טעם עדין / אגוזי עדין, מרקם ירוק נהדר, אינו נפרד. התהליך של טחינת אבנים של דסטוני חייב להיות אטי ויסודי מאוד. אני מתאר לעצמי שזו הסיבה שהחמאה הסופית נשארת עם עקביות שמנת ואינה דורשת קירור. קניתי מותג אחר של חמאת זרעי קנבוס גולמי מחנות מקומית, רק לשם השוואה ומכיוון שהוא היה קצת יותר זול מזה. ובכן, ההבדל הוא עצום - שהחמאה האחרת דומה יותר לעקביות של קציצות 100% אגוזים קלויים (כמו חמאת בוטנים, אני מניח). משחה מוקשה עם השמן מופרד מלמעלה, וככל שניסיתי לבחוש אותו היטב - הוא לעולם לא יכול היה לשלב. יכולתי גם לטעום את הגופות בהן, בסך הכל זה לא מהנה להכנס. זה אמור להיות טוחן קר, מה שמאפשר לי להניח שהתהליך שלהם צריך לייצר מספיק חום כדי לבשל את הזרעים בפועל, ובכך להסביר את עקביותם של קציצות האגוזים הקלויים ואת העובדה שצריך לעבור בקירור. אני מאמין שהשרירים של דסטוני מחזיקים בערכם התזונתי וצריכים להיות הבחירה הבריאה יותר כאשר הם מחפשים "גולמי". קניתי את זה מכיוון שהוא אמור להיות הרבה יותר טוב מאשר קציצות אגוזים, ביחס לחומצות השומן האומגה האנטי דלקתיות שהוא מכיל, וצריך גם להיות הרבה יותר קל במערכת העיכול, בניגוד לאגוזים, שקשה לעיכול עבור רבים אנשים.
