הגנו על עצמכם מהחשיפה היומיומית לרעלנים, לסיכונים סביבתיים ואפילו לקרינה בעזרת שגרת הבריאות הזו המבוססת על נוגדי חמצון.

אין ספק כי נטילת אשלגן יודי מומלצת לאחר חשיפה לכמות משמעותית של קרינה גרעינית... [עם זאת,] גם אם אשלגן יודי מגן מפני הצטברות של יוד רדיואקטיבי בבלוטת התריס, הוא לא יגן מפני ההשפעות המזיקות של חלקיקים רדיואקטיביים אחרים.

...[עוד] התופעה השכיחה היא חשיפה יומיומית לקרינה ברמה נמוכה ממקורות שונים. ממיקרוגלים ועד מכשירי סריקה בנמלי תעופה, אנחנו מוקפים במקורות קרינה. בגלל זה כדאי לנקוט גישה פעילה של "הגנה על כל הגוף" על מנת להתגונן מההשפעות המצטברות של חשיפה לקרינה ברמה נמוכה עד בינונית.

המלצות רציונליות

מעבר לשגרת הבריאות הבסיסית המומלצת עבור כולם — תוסף עם ויטמינים ומינרלים מרובים במינונים גבוהים, משקה איכותי מצמחים ירוקים ותוסף שמן דגים באיכות רפואית — אני ממליץ על מספר מזונות ותוספים ספציפיים להגנה מפני קרינת הרקע. בין המזונות המועילים בהקשר זה:

  • מקורות טובים של סיבים מסיסי מים, כמו אגסים, סובין שיבות שועל, תפוחים וקטניות.
  • שום, בצל, ביצים, חלבון מי גבינה ומזונות עתירי גופרית אחרים.
  • פירות עתירי פלבונואידים, כולל אוכמניות כחולות, אוכמניות שחורות, דובדבנים ופטל.
  • מאכלי סויה וירקות ים.
  • ירקות שורש כמו גזר ובטטה עשירים מאוד בבטא-קרוטן.
  • ירקות ממשפחת המצליבים, במיוחד ברוקולי, כרוב ניצנים וכרוב לבן.
  • ארטישוק, סלק, גזר, עשב שן הארי, צמחים ותבלינים רבים כמו כורכום, קינמון וחרדל.

תוספים נוגדי חמצון:

באשר לתוספי תזונה, אני ממליץ ליטול תוסף עתיר פלבונואידים כמו תמצית תה ירוק, זרעי ענבים, פיקנוֹגנוֹל או גינקו דו-אונתי, במינון של 100 מ"ג ביום לפחות, אבל רצוי לקחת עד 300 מ"ג ביום. נראה כי פלבונואידים מפחיתים היווצרות של גורמים קלסטוגניים המופיעים בדמם של אנשים שנחשפו לקרינה ועלולים להישאר בגוף במשך יותר מ-30 שנה. הגורמים הללו נקשרים לסיכון מוגבר לסרטן כתוצאה מחשיפה לקרינה. פועלים שעבדו בצ'רנוביל קיבלו תמצית גינקו דו-אונתי במשך חודשיים, וזה הביא לסילוק הגורמים הקלסטוגניים מדמם. אותם הפועלים היו תחת מעקב במשך שנה אחת, ונמצא כי ברוב המקרים ההשפעה נגד הגורמים הקלסטוגניים נשמרה במשך 7 חודשים. לפי הערכתי, ייתכן שלתמציות עתירות פלבונואידים אחרות יש אותן הסגולות. אני ממליץ לכל מי שנחשפו לכמות משמעותית של קרינה ליטול אותן באופן רציף וללא הגבלה.

לבסוף, אני חושב שכדאי לנצל את הסגולות האדפטוגניות והמגינות של צמחים ממריצים כמו ג'ינסנג סיבירי, אשווגנדה (ויתניה, Withania somnifera), ג'ינסנג קוריאני (Panax ginseng) ורודיולה (Rhodiola rosea). אמנם כל אחד מהאדפטוגנים הללו יכול להיות שימושי כשלעצמו, אבל אני מעדיף שילובים שלהם. להלן המינונים של האדפטוגנים הנ"ל עליהם אני ממליץ:

באופן כללי, אני ממליץ על התכשירים האלה לאנשים שנחשפים לסטרס כרוני או סובלים מעייפות יותרות הכליה, אבל הם גם תכשירים ממריצים טובים לשיפור חיי היומיום. בפרט, התרשמתי מהמחקרים על סנסוריל, תמצית אשווגנדה (ויתניה) הרשומה כפטנט. סנסוריל עובד יחד עם המערכות הביולוגיות הטבעיות של הגוף ועוזר לאזן את הגוף ולנרמל את התהליכים הגופניים. בין היתר, סנסוריל:

* עוזר לנטרל את ההשפעות השליליות של סטרס. * משפר את העמידות בפני עייפות. *משפר את איכות השינה ומעלה את רמת האנרגיה. *עוזר לשפר את הצלילות המחשבתית והריכוז. ההשפעות האלה יכולות לעזור לרובנו בתקופות של סטרס.

שוב, הדבר החשוב הוא לנקוט גישה פעילה בכיוון של הגנה על הבריאות מפני קרינה, ולא לבלוע אשלגן יודי מתוך בהלה. גישה מקיפה ורציונלית יותר תעניק יותר יתרונות בריאותיים שגם יחזיקו מעמד במשך זמן רב יותר מהדברים שעולים לכותרות. 

היתרונות של אשלגן

אין ספק כי יש להשתמש באשלגן יודי (KI) במקרים של חשיפה משמעותית לקרינה. כאשר משתמשו באשלגן יודי כדי לנטרל את ההשפעות של כמות משמעותית של קרינה, המינון המומלץ הוא בדרך כלל די גבוה (130 מ"ג), והיתרונות של KI הם קצרי-טווח. עם זאת, נטילת מינונים כה גבוהים בהיעדר חשיפה משמעותית לקרינה עלולה להיות מזיקה. עודף יוד (יותר מ-1,000 מק"ג ביום) עלול לעכב ייצור של הורמון בלוטת התריס, במיוחד אצל אנשים עם תת-תריסיות. צריכת יוד מופרזת בתזונה נקשרת גם להופעת פריחה דמוית אקנה ותופעות לוואי נוספות.

אז אמנם כדי להחזיק אשלגן יודי בהישג יד למקרה של אסון גרעיני, אבל נטילה קבועה שלו במינונים גבוהים עלולה להזיק יותר מאשר להועיל. אם אתם מעוניינים ליטול KI כצעד מניעתי, נסו מינון של 150-300 מק"ג ביום. קרוב לוודאי שהמינונים האלה ימלאו את מאגרי היוד בצורה הרבה יותר בטוחה.