כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מבחר התוספים הפרוביוטיים יכול להיות מבלבל. יש בשוק כל-כך הרבה סוגי תוספים וזני חיידקים שונים. ואמנם הידע שלנו בתחום החיידיקם הפרוביוטיים התרחב באופן משמעותי בעשור האחרון — בתקופה הזו התפרסמו כמעט 20,000 מאמרים מדעיים בנושא הזה — אבל אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך להבנה של היקף התועלת והיתרונות שלהם.
Lactobacillus acidophilus (La-14)מה יש בשם? לתרביות פרוביוטיות יש בדרך כלל שלושה שמות. בדוגמה הזו Lactobacillus הוא שם הסוג, ו-acidophilus הוא שם המין. המונח "סוג" מתייחס למשפחה המורחבת (כמו דודים, דודות ודודנים) של החיידק, ואילו המונח "מין" מתייחס למשפחה הקרובה (הורים, אחים). התיאור "La-14" מתייחס לזהות הייחודית של החיידק, או זן החיידק. |
יש תוספים פרוביוטיים בצורת כמוסות, טבליות לעיסה, אבקה ולפעמים סוכריות גומי. התוספים הפרוביוטיים נחשבים בטוחים לכל הגילאים ולכל אדם עם מערכת חיסון תקינה. אנשים הסובלים מחסר חיסוני צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוסף פרוביוטי. אני אישית מעדיף תכשירים שלא מחייבים שמירה בקירור, שכן הם ככל הנראה יציבים יותר.
המינון המינימלי המומלץ לילדים ולמבוגרים הוא בדרך כלל 5 מיליארד CFU (יחידות יוצרות מושבה). בני נוער ומבוגרים יכולים לקחת עד 100 מיליארד CFU, פעם או פעמיים ביום. מעריכים כי בגופם של רוב האנשים חיים בין 40 ל-50 טריליון חיידקים, רובם במעיים. המספר הזה עולה על המספר המוערך של תאי גוף האדם, כ-30 טריליון.
באופן מסורתי, תוספים פרוביוטיים מומלצים ומשמשים לטיפול במצבים הבאים:
עם זאת, היום קיימים מחקרים המצביעים על כך שתוספים פרוביוטיים עשויים לעזור גם לבעיות אחרות.
אם יש בעיה אחת שמפריעה בעיקר לבני הנוער ולצעירים, זהו אקנה. אקנה נגרם על-ידי ייצור עודף של חלב — הפרשה שומנית המיוצרת על-ידי בלוטות החלב בעיר — ועל-ידי תאי עור מתים שסותמים זקיקי שיער. "התפרצויות" של אקנה מופיעות לעתים קרובות על הפנים, אבל אקנה יכול להופיע גם על עור הצוואר, הגב, החזה והכתפיים.
מעריכים כי אצל אנשים הסובלים מאקנה מתרחשים שינויים במיקרוביום המעי, ונראה שזה משפיע על בריאות העור (במאמר קודם דיברנו על גישות טבעיות לטיפול באקנה). מחקר משנת 2018 הדגים כי אצל אנשים הסובלים מאקנה רמות נמוכות יותר של חיידקי Firmicutes במעי, לצד רמות גבוהות יותר של חיידקים מסוג Bacteroides. ייתכן ששיקום האיזון במעיים הוא צעד חשוב לטיפול באקנה.
מחקרים מצביעים על כך שסוגי החיידקים החשובים ביותר שחסרים במעיים של אנשים הסובלים מאקנה הם Clostridia, Lachnospiraceae ו-Ruminococcaceae. מעריכים כי אלה חיידקים מועילים. החוקרים הגיעו למסקנה כי אצל מטופלים עם אקנה קיים חוסר איזון באוכלוסיית חיידקי המעי.
לפי מחקר אחר משנת 2018, אצל אנשים הסובלים מאקנה נצפו רמות נמוכות של סוגי החיידקים הבאים: Bifidobacterium, Butyricicoccus, Coprobacillus, Lactobacillus, וכן Allobaculum. תזונה בריאה לצד נטילת תוסף פרוביוטי מקיף תשפר את בריאות המעי, וזה עשוי לעזור למי שסובל מאקנה.
מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחרדה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, עם תסמינים שונים וברמות חומרה שונות. לפעמים מטופלים עם חרדה מגיעים למיון בגלל כאבים בחזה, כאבי ראש, כאבי בטן או אפילו פלפיטציות, רק כדי לגלות שהם למעשה סובלים מתסמיני חרדה. במהלך הקריירה שלי קיבלתי מאות מטופלים שחשבו שהם סובלים מהתקף לב – ובסופו של דבר הבדיקות הראו שהלב שלהם היה בסדר גמור, וחרדה הייתה האחראית לתסמינים.
רבים משתמשים בתרופות מרשם כדי לטפל בחרדה כרונית, ולפעמים כדי להתמודד עם התקף חרדה חריף. אמנם תרופות מרשם עוזרות, אבל הן לא תמיד הפתרון המתאים, וצריך לגלות זהירות מרבית בשימוש בתרופות אלה – ולהשתמש בהן אך ורק תחת השגחה רפואית קבועה.
מחקר משנת 2011 הראה כי החיידק Bifidobacterium longum עוזר לשלוט בתסמיני חרדה. כמו כן, מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Nutrition Research הדגים את היתרונות הפסיכולוגיים של תוספים פרוביוטיים אצל אנשים עם תסמיני חרדה ודיכאון. מחקר שנערך מאוחר יותר, בשנת 2017, הגיע למסקנה כי ייתכן שיש לצריכת פרוביוטיקה "השפעה חיובית על התסמינים הפסיכולוגיים של דיכאון, חרדה ועקה נתפסת במתנדבים בריאים."
עם זאת, מחקר משנת 2018 נראה פחות מבטיח. החוקרים מצאו כי "העדויות הקיימות ליעילות של תוספים פרוביוטיים להקלה על תסמיני חרדה, כפי שהן מוצגות במחקרים אקראיים ומבוקרים שהתפרסמו עד כה, לוקות בחסר. נדרשות עדויות מהימנות יותר ממחקרים קליניים כדי שניתן יהיה לקדם שימוש בתוספים פרוביוטיים להקלה על תסמיני חרדה."
לעתים קרובות ממליצים לאנשים הסובלים מחרדה על תזונה בריאה, פעילות גופנית סדירה וגם תוסף פרוביוטי .
עצירות — תדירות יציאות נמוכה, או קושי במתן יציאות — היא בעיה רפואית נפוצה, ממנה סובלים עד 20% מכלל האוכלוסייה. ההגדרה המקובלת של עצירות היא פחות משלוש יציאות בשבוע. עצירות הופכת לכרונית אם היא נמשכת יותר משבועיים. לעתים קרובות אנשים הסובלים מעצירות מגיעים לחדר מיון בגלל כאבים קשים ותחושת אי-נוחות.
עצירות היא אמנם נפוצה, אבל אסור להתעלם ממנה. צריך תמיד לחפש את שורש הבעיה, במיוחד אם התסמינים לא משתפרים לאחר כמה שבועות של טיפול עצמי. חשוב לפנות לרופא המטפל כדי לוודא שאין מחלת רקע שתורמת לעצירות.
מחקר משנת 2014 שהתפרסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition התמקד בנבדקים מבוגרים עם עצירות. המחקר הזה הוא מטא-אנליזה של מחקרים שבהם השתתפו 1182 נבדקים, והוא העלה כי תוספים פרוביוטיים הפחיתו את זמן המעבר במעיים ב-12 שעות והגדילו את תדירות היציאות ב-1.3 יציאות בשבוע. בפרט, זן החיידק Bifidobacterium lactis הגדיל את תדירות היציאות בעד 2.5 יציאות בשבוע.
מחקר שנערך בשנת 2017 בסין הראה כי חיידקים פרוביוטיים מגדילים את תדירות היציאות ויש להם השפעות חיוביות בילדים. הזנים העיקריים שבהם השתמשו במחקר זה היו Lactobacillus rhamnosus ו-Lactobacillus casei.
שלשול נפוץ בקרב הסובלים מתסמונת המעי הרגיז, והוא גם תופעת לוואי נפוצה של תרופות אנטיביוטיות. היו לי מטופלים שדיווחו על לא פחות מ-10 יציאות ב-24 שעות. בתקופות כאלה רוב הסיכויים שאבות המזון הנדרשים לשמירה על בריאות הגוף והנפש לא נספגים כנדרש. יש חשיבות חיונית לטיפול בשורש הבעיה כדי למנוע בעיות בריאות נוספות שעלולות להיות חמורות.
שלשול הנגרם כתוצאה מתרופות אנטיביוטיות הוא לעתים קרובות תוצאה של צמיחת יתר של חיידק פתולוגי בשם Clostridium difficile. אם לא מטפלים בבעיה הזו, היא עלולה להפוך למסכנת חיים. הסיבוכים נגרמים מפני שהתרופה האנטיביוטית מחסלת את חיידקי המעי הבריאים, מה שמאפשר צמיחת יתר של החיידקים המזיקים.
מחקר משנת 2017 שהתפרסם ב-Cochrane Review גילה כי תוספים פרוביוטיים עוזרים לטפל בשלשול. החוקרים בחנו 39 מחקרים שבהם השתתפו בסך הכול 9,955 נבדקים, והגיעו למסקנה ששימוש בתוספים פרוביוטיים עזר להפחית את הסיכון לשלשול כתוצאה מזיהום ב-Clostridium difficile. החוקרים הגיעו למסקנה כי "נראה ששימוש בתוספים פרוביוטיים בטווח קצר לצד טיפול אנטיביוטי הוא בטוח ויעיל, במטופלים שאינם סובלים מחסר חיסוני או ממחלה קשה אחרת." חולים קשים צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל לפני נטילת פרוביוטיקה.
מחקר משנת 2019 שפורסם בכתב העת Journal of Digestive Diseases העריך 10 מחקרים אקראיים ומבוקרים שבהם השתתפו 6,634 נבדקים. החוקרים גילו כי זני חיידקים ממשפחת Lactobacilli עוזרים למנוע שלשול כתוצאה מזיהום ב-Clostridium difficile וכתוצאה מטיפול אנטיביוטי.
עם זאת, לא תמיד שלשול נגרם על-ידי חיידקים, לפעמים מקור השלשול הוא נגיפי. לדוגמה, רוטה-וירוס לעתים קרובות גורם לשלשול נגיפי, או גסטרואנטריטיס, בקרב ילדים. אם לא מטפלים בגסטרואנטריטיס, הוא עלול לגרום להתייבשות קשה ואף למוות.
מחקר משנת 2002 הראה כי "...אצל ילדים שהולכים לגן ילדים עם גסטרואנטריטיס קלה, השילוב של Lactobacillus rhamnosus ו-Lactobacillus reuteri היה יעיל בקיצור משך השלשול." במלים אחרות, מתן תוסף פרוביוטי לילדים עשוי לעזור להפחית את השפעות השלשול שנגרם על-ידי נגיף.
במחקר משנת 2019 נבדקו 80 ילדים שפיתחו שלשול מימי — מחציתם קיבלו תוסף פרוביוטי, ואילו המחצית השנייה קיבלו פלצבו. החוקרים עקבו אחר הילדים, שגילם הממוצע היה 24 חודשים, במשך חמישה ימים. בסוף המחקר החוקרים הגיעו למסקנה כי התוסף הפרוביוטי "יעיל יותר באופן משמעותי" בהפחתת תדירות השלשולים בהשוואה לפלצבו.
נראה שתוסף פרוביוטי עשוי להועיל גם לילדים וגם למבוגרים.
דיכאון הוא הפרעת מצב רוח שמלווה בתחושת עצבות ואובדן ההנאה מהחיים. המחלה הזו יכולה להיות מעיקה מאוד, עד כדי כך שהיא עלולה לגרום להתבודדות, לשימוש בסמים ולפעמים אף להתאבדות. מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מדיכאון — הוא עלול להתפתח אצל כל אחד ואחת, בכל גיל ובכל מגזר חברתי וכלכלי. הקפדה על תזונה בריאה ואורח חיים בריא, מה שבסופו של דבר משפיע על מיקרוביום המעי, היא חלק חשוב בטיפול במחלה.
מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Nutrients גילה כי תוספים פרוביוטיים נקשרים לירידה משמעותית בתסמיני דיכאון. בין סוגי החיידקים שבהם השתמשו במחקר Lactobacillus וכן Bifidobacteria. מחקר חתך מבוסס אוכלוסייה משנת 2017 בחן מטופלים שצרכו מזונות או תוספים פרוביוטיים. התוצאות לא הדגימו שצריכת פרוביוטיקה נקשרת לסיכון נמוך יותר לדיכאון. עם זאת, היו במחקר הזה מגבלות משמעותיות.
לבסוף, מחקר משנת 2019 שפורסם ב-Nutritional Neuroscience בחן את ההשפעה של תוספים פרוביוטיים על חרדה ודיכאון. שש מ-12 המחקרים שנותחו במחקר זה הדגימו כי תוספים פרוביוטיים עשויים להקל על תסמיני דיכאון. שניים מ-12 המחקרים הדגימו ירידה בתסמיני חרדה. לא היו תופעות לוואי שליליות.
אנשים רבים עם דיכאון נוטלים תוסף פרוביוטי. ניתן להשתמש בתוסף פרוביוטי בבטחה לצד תרופות נגד דיכאון, כדי לעזור לטפל בתסמינים.
אקזמה היא מחלת עור. היא גורמת להופעה של אזורי עור אדום וסדוק ולגרד. בדרך כלל המחלה פוגעת בעור הזרועות או בעור שמאחורי הברכיים. אקזמה יכולה להתפתח גם באזורים אחרים.
מחקר משנת 2013 הראה שכיחות נמוכה יותר של אקזמה בקרב ילדים בגיל מתחת לשנתיים שקיבלו תוסף עם Lactobacillus ו-Bifidobacteria, לעומת ילדים שלא קיבלו חיידקים פרוביוטיים.
מחקר משנת 2019 בחן 280 ילדים ללא היסטוריה של אקזמה. גיל הילדים הממוצע בתחילת המחקר היה 10 חודשים. זה היה מחקר כפול סמיות ובוקר פלצבו — מחצית מהילדים (144 ילדים) קיבלו מדי יום תוסף פרוביוטי המכיל תערובת של Lactobacillus rhamnosus ו-Bifidobacterium. המחצית השנייה (146 ילדים) קיבלו גלולת פלצבו. המחקר נמשך שישה חודשים. בסוף המחקר 4.2% מהילדים בקבוצה שקיבלה פרוביוטיקה אובחנו עם אקזמה, לעומת 11.5% בקרב הילדים שקיבלו פלצבו. המחקר הראה שחיידקים פרוביוטיים עשויים לעזור למנוע התפתחות של אקזמה! לילדים כל-כך קטנים קל יותר לתת פרוביוטיקה בצורת טיפות.
כמו כן, מחקר משנת 2019 בחן נשים בהריון ובדק את הסיכון להתפתחות אקזמה בצאצאים שלהן. המחקר ניתח 18 מחקרים אקראיים ומבוקרים, בהם השתתפו 4,356 נשים בהריון. התוצאות לא הדגימו תופעות לוואי שליליות. לנשים שקיבלו תוסף פרוביוטי היה סיכוי נמוך יותר ב-72% ללדת ילדים עם תסמיני אקזמה, בהשוואה לנשים שקיבלו פלצבו.
תוספים פרוביוטיים נחשבים בטוחים גם לנשים בהריון וגם לילדים. עם זאת, נשים בהריון צריכות תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל לפני תחילת שימוש בתוספים.
נדודי שינה הם קושי להירדם או קושי לישון בלי להתעורר באמצע הלילה. באופן מסורתי, רבים משתמשים במלטונין שעוזר לאפס את השעון הביולוגי. כאשר מלטונין לא עובד, לעתים קרובות פונים לתרופות מרשם. עם זאת, עבור רבים תופעות הלוואי והסיכונים הנוספים של תרופות המרשם הם בעייתיים. ייתכן ששיקום האיזון של מיקרוביום המעי עשוי לתרום לשנת לילה טובה, ככל הנראה בגלל השפעתו החיובית על הציר מעי-מוח. זה גם יכול להסביר את העובדה שחליטות תה מסוימות, אשר משמשות כפרה-ביוטיקה, יכולות לעזור ליהנות משינה טובה.
מחקר משנת 2019 שהתפרסם בכתב העת Nutrients הראה כי החיידק Lactobacillus fermentum עשוי לעזור לשפר את איכות השינה. המחקר בדק עכברי מעבדה והעלה כי זן של חיידק פרוביוטי עזר לשפר את השינה, על-ידי הגברת ביטוי הגן לייצור קולטני אדנוזין מסוג 1 בהיפותלמוס של העכברים.
נוסף על כך, מחקר בעכברים משנת 2019 הראה כי זן החיידק Lactobacillus brevis עשוי לעזור להפרעות שינה ולהפרעות בשעון הביולוגי. אמנם נדרשים מחקרים נוספים לחיזוק העדויות הקיימות, אבל לא הייתה כל עדות לנזק משימוש בפרוביוטיקה.
משקל עודף (מדד מסת גוף 25-30) והשמנת יתר (מדד מסת גוף >30) הם סכנות בריאותיות בהתהוות, והם מגבירים את הסיכון לסרטן, סוכרת, מחלות לב, שבץ, הפרעות שינה ועוד. מעריכים כי אם המגמות הקיימות יימשכו, במהלך 20 השנים הקרובות עד אחד מכל שלושה אנשים בעולם יסבול מהשמנת יתר קלינית.
יש להרגלי תזונה ולפעילות גופנית תפקיד חשוב גם במניעת השמנת יתר וגם בהתפתחותה. עם זאת, היום המדענים מגלים כי אחת הסיבות לכך שהשמנת יתר כנראה הופכת לנפוצה יותר היא שינויים במיקרוביום המעי שנגרמים על-ידי מזון, תוספים וכימיקלים. נראה כי שינוי במגוון חיידקי המעי תורם לעלייה במשקל.
מחקרים בתחום של השמנת יתר ומיקרוביום המעי הראו שאוכלוסיית החיידקים אצל אנשים הסובלים מעודף משקל או השמנת יתר ועמידות לאינסולין שונה מאשר אצל אנשים רזים יותר שלא נמצאים בסיכון לסוכרת.
נראה שהמעי משמש כאיבר מטבולי ייחודי שיכול לשרוף כמות מסוימת של קלוריות (קילו-קלוריות), בהתאם למגוון של אוכלוסיית החיידקים.
מחקר משנת 2014 הראה שהחיידק Lactobacillus rhamnosus, לצד Bifidobacterium, עשוי להפחית את כמות רקמת השומן ואת משקל הגוף ולמנוע עלייה במשקל. אלה זני חיידקים נפוצים שמצויים ברוב התוספים הפרוביוטיים . כמו כן, מחקר משנת 2019 הדגים כי Lactobacillus rhamnosus מונע השמנת יתר בעכברים, על-ידי איזון של אוכלוסיית חיידקי המעי והפחתת דלקת. כיום מתקיימים מחקרים נוספים שנועדו לעזור לנו לגבש תכנית טיפול יעילה להשמנת יתר המבוססת על חיידקים פרוביוטיים.
זיהומים בדרכי השתן נפוצים יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. רק בארצות הברית בכל שנה מאשפזים יותר מ-500,000 אנשים בגלל סיבוכים של זיהומים בדרכי השתן.
הסיבוך הנפוץ ביותר של זיהום בדרכי השתן הוא אלח דם. מעריכים כי אחת מכל 10 נשים סבלה מזיהום בדרכי השתן ב-12 החודשים האחרונים. נוסף על כך, מעריכים כי אחת מכל שתי נשים תפתח זיהום בדרכי השתן לפחות פעם אחת במשך חייה.
חלק מהמחקרים מראים כי נטילה פומית קבועה של פרוביוטיקה עשויה להפחית את הסיכון לזיהומים חוזרים בדרכי השתן. מחקר משנת 2011 שנערך בקרב נשים שהשתמשו בתוספים פרוביוטיים וגינליים הראה שיש להם יתרון במניעת זיהומים בדרכי השתן. מחקר משנת 2013 העלה סברה כי נטילה פומית של Lactobacillus עשויה למנוע זיהומים בדרכי השתן. עם זאת, מחקרים אחרים לא תמכו בממצאים הללו.
לא הייתה עדות לנזקים כלשהם. לכל הפחות, כדאי לשקול שימוש בפרוביוטיקה כאשר מקבלים טיפול אנטיביוטי לדלקת בשלפוחית השתן, שכן זה עשוי למנוע שלשול קשה. יתר על כן, מחקר משנת 2017 הראה כי זן השמרים הפרוביוטי Saccharomyces boulardii עשוי לעזור למנוע זיהומים פטרייתיים בנרתיק בנשים שקיבלו טיפול אנטיביוטי.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
