תמיכה בבריאות הריאות

אסתמה היא מחלת ריאות דלקתית המתרחשת כאשר השרירים המקיפים את רקמות הריאה מתכווצים. כ-300 מיליון אנשים בכל רחבי העולם סובלים מאסתמה, כאשר מדי שנה כמעט 250,000 אנשים מתים מסיבוכי המחלה. אסתמה יכולה לגרום לתסמינים כמו צפצופים, שיעול וקוצר נשימה. גורמים מסוימים יכולים לגרום להתקף אסתמה פתאומי, וכך גם זיהומים בדרכי הנשימה או, לפעמים, אלרגיות. השמנת יתר, המוגדרת כמדד מסת גוף של 30 ומעלה, מכפילה את הסיכון לפתח אסתמה, וכך גם גורמי סיכון שונים אחרים המפורטים להלן.

קיים גם סוג של אסתמה שידוע בשם אסתמה תלוית מאמץ, הנגרם על ידי פעילות גופנית מאומצת. באופן מעניין, אנשים שחווים אסתמה מסוג זה בדרך כלל לא מרגישים תסמינים אלא אם כן הם מתאמצים.

אסתמה מסווגת לארבע רמות בהתאם לתדירות התסמינים הנשימתיים שלה:

• אסתמה קלה
• אסתמה לסירוגין
• אסתמה קלה ומתמשכת
• אסתמה קשה ומתמשכת

להלן מספר גורמי סיכון לאסתמה:

• אלרגיה לאבקת צמחים
• היסטוריה משפחתית של אסתמה
• רגישויות תזונתיות, כולל מוצרי חלב, חיטה וסולפיטים
• רגישויות כימיות, כולל צבעי מאכל וחומרים משמרים
• שימוש בטבק או חשיפה לעישון פסיבי
• מוצא אפריקאי
• מוצא לטיני
• עודף משקל או השמנת יתר
• חשיפה לזיהום אוויר
• החזר חומצי

כיצד למנוע:

ישנן ראיות כי חשיפה מוקדמת לבעלי חיים, כגון כלבים וחתולים, מפחיתה את הסיכון לפתח אסתמה בילדות או בבגרות. לעומת זאת, היעדר חשיפה כזו בילדות עלול להגביר את הסיכון, ולחייב אנשים להימנע מחשיפה בהמשך החיים. מחקר משנת 2018 הראה כי ילדים שקיבלו תרופות אנטיביוטיות במשך השנה הראשונה של חייהם היו בסיכון גבוה יותר לפתח אסתמה — קרוב לוודאי שזה נובע מפגיעה בחיידקי מעי בריאים.

אם יש לך אסתמה, עליך לעשות כל מה שאפשר כדי להימנע מהטריגרים שמחמירים את התסמינים. ניהול יומן המתעד התקפי אסתמה עשוי להיות מועיל לזיהוי סיבות ודפוסים.

טיפול קונבנציונלי:

בנוסף להימנעות מטריגרים, טיפול באמצעות תרופות מרשם הוא עמוד התווך של טיפול רגיל באסתמה. במקרים רבים, תרופות אלו יכולות להציל חיים, וחשוב שיהיו זמינות לשימוש מהיר. להלן רשימה חלקית של תרופות נפוצות:

בטא אגוניסטים

סוג זה של תרופות כולל אלבוטרול/סלבוטמול (Proair, Ventolin) או לבלבוטרול (Xopenex) ולעתים קרובות משתמשים בהן כמשאף או עם מכונת נבולייזר לטיפול במהלך התקפים חריפים. תרופות מקבוצה זו נחשבות “תרופות הצלה”, ואם משתמשים בהן יותר מפעמיים בשבוע, מומלץ להשתמש במשאף סטרואידים.

משאפי סטרואידים

סוג זה של תרופות משמש לתחזוקה ומניעה של התקפי אסטמה. בין תרופות אלה משאפי פלוטיקזון ובקלומתזון. יש לשטוף את הפה לאחר שאיפת תרופה זו כדי למנוע זיהום פטרייתי בפה הנקרא "פטרת הפה".

מעכבי לוקוטריאן

סוג זה של תרופות כולל תרופה הנקראת מונטלוקאסט (Singulair). תרופות אלו מעכבות חומר שרופאים מכנים לוקוטריאן. כימיקל זה גורם לדלקת ולחסימת דרכי הנשימה, וכן לגודש.

סטרואידים לנטילה פומית

משמשים כדי להתמודד עם התקפים חריפים. למרות שלפעמים זה הכרחי, יש להשתמש בסטרואידים דרך הפה לעתים רחוקות ככל האפשר מכיוון ששימוש תכוף מעלה את הסיכון לאוסטאופורוזיס וכיבי קיבה.

מניעת אסתמה

להלן מספר טיפולים אלטרנטיביים לאסתמה:

מסנני HEPA - אם אלרגיות לאבקנים וקשקשים של בעלי חיים מהווים טריגר, יש לשקול שימוש במסנן חלקיקי אוויר נייד בעל יעילות גבוהה (HEPA) ולהציב אותו בחדר השינה ו/או בסלון.

יוגה – למרות שהיוגה מפורסמת בזכות התועלת שלה לגמישות ובהקשרים פסיכולוגיים, יוגה יכולה לעזור גם בכך שהיא מלמדת תרגילי נשימה ואסטרטגיות שמסייעות במניעת התקפי אסתמה.

תזונה:

תזונה שעשירה בפירות וירקות היא תזונה נוגדת דלקת, ואילו תזונה עם הרבה מזונות מעובדים ומזונות עתירי סוכר מייצרת דלקת, כולל דלקת וגירוי של הריאות. הודגם כי תזונה ים תיכונית שעשירה בפירות, ירקות וחומצות שומן אומגה-3 עוזרת להפחית את הסיכון לאסתמה, כך לפי מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Lung.

מומלץ לסובלים מאסתמה לשקול לעשות דיאטת אלימינציה של שניים עד ארבעה שבועות, בהם הם משמיטים לסירוגין חיטה, מוצרי חלב או מזונות עם סולפיטים (פירות יבשים, יינות וכו') מתזונתם, שכן חומרים אלו עלולים לעורר תסמיני אסתמה אצל אנשים רגישים. לדברי ד"ר אלן גבי ב-Nutrition Medicine, טריגרים אחרים יכולים לכלול מונוסודיום גלוטמט (MSG), חומצות שומן טראנס, אספירין, נתרן בנזואט (חומר משמר טוב) וצבע המאכל טרטרזין.

סוכר וסירופ תירס עתיר פרוקטוז מצויים בשפע במאכלים יומיומיים. מחקר שנערך בשנת 2017 על נשים בהריון הראה שאמהות שצרכו את הרמות הגבוהות ביותר של סוכר במהלך ההריון היו בסיכון גבוה יותר ללדת ילדים עם אסתמה. בנוסף, קיימות עדויות לכך שצריכה מופרזת של סירופ תירס עתיר פרוקטוז על ידי ילדים בגילאי שנתיים עד תשע מגבירה את הסיכון לאסתמה אצל ילדים. ממתיק זה נמצא במזונות נפוצים רבים, כמו גם במיצי פירות ומשקאות מוגזים — חשוב תמיד לבדוק את התוויות!

גישות טבעיות לאסתמה

פרוביוטיקה

אוכלוסיית חיידקים בריאה במעי (מיקרוביום) חיונית לשמירה על מערכת חיסון חזקה. מחקר משנת 2015 שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology הדגים כי המגוון החיידקי של המעי הוא גורם חשוב במניעת תסמיני אלרגיה ואסתמה. לחיידקי חומצת החלב הנקראים לקטובצילוס יש תפקיד חשוב, אשר ניכר בעובדה שילדים שנולדו בניתוח קיסרי נמצאים בסיכון מוגבר לאסתמה בהשוואה לאלו העוברים בתעלת הלידה (שם הלקטובצילוס מצוי בשפע). כך ניתן למנוע אסתמה: מחקרים נוספים בבני אדם נמצאים בעיצומם.

מגנזיום

מגנזיום הוא "מרפה שרירים" טבעי, מינרל חשוב וגם "קו-פקטור" אנזימטי המעורב ביותר מ-350 תגובות כימיות בגוף האדם. יש חשיבות רבה לצריכה מספקת של מזונות עתירי מגנזיום, כולל ירקות עלים ירוקים. לעתים קרובות התזונה אינה מספיקה, ויש צורך בתוסף מגנזיום.

תרופות מסוימות מגדילות את הסיכון לפתח מחסור במגנזיום. בין התרופות הללו תרופות להפחתת חומציות קיבה (כמו אומפרזול, פנטופרזול, רניטידין) וכדורים משתנים (כמו פורוסמיד, טריאמטרן, הידרו-כלורו-תיאזיד).

מחקר משנת 2016 שפורסם בכתב העת Pulmonary Medicine הדגים כי אנשים עם רמות מגנזיום נמוכות יותר בדם נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תסמיני אסתמה קשים. כשמדובר בטיפול באסתמה, משתמשים במגנזיום בדרכים שונות. במהלך התקף אסתמה חריף, הרופאים משתמשים לעתים קרובות במגנזיום במתן תוך-ורידי (IV). מחקר משנת 2018 מאיטליה קבע שמתן מגנזיום באופן תוך-ורידי יכול לעזור לילדים עם התקפי אסתמה, בעוד מחקר משנת 2017 של Cochrane Database מראה כי גם שאיפה של מגנזיום באמצעות נבולייזר יכולה לספק יתרונות נוספים בקרב חולים מאושפזים שכבר מטופלים בטיפול קונבנציונלי, כלומר אלבוטרול. עם זאת, מחקר משנת 2018 שנערך בקרב ילדים בגילאי שישה חודשים עד ארבע שנים לא הראה תועלת משמעותית של נטילת מגנזיום בשאיפה. מחקר משנת 1997 הראה שצריכה פומית של 400 מ"ג מגנזיום הפחיתה את השימוש בתרופות לאסתמה בהשוואה לפלצבו.

שמן דגים

חומצות שומן חיוניות אומגה-3 מכילות בעיקר חומצה איקוֹסאפנטאנוֹאית (EPA) וחומצה דוֹקוֹסהֶקְסנוֹאית (DHA). הן חשובות לתפקוד מיטבי של הגוף. מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת Nutrition Journal הראה כי רוב האמריקאים אינם צורכים חומצות שומן אומגה-3 בכמות מספקת. ניתן למצוא אותן במגוון מקורות תזונתיים, בהם דגים (מקרל, בקלה וסלמון הם בין המקורות העשירים ביותר), אגוזי מלך, זרעי צ'יה, זרעי פשתן, זרעי קנביס ונאטו.

מחקר משנת 2017 מראה שנטילת תוספי שמן דגים על ידי נשים הרות עשויה לסייע בהפחתת תסמיני אסתמה בילדיהן. מחקר משנת 2018 ב-Pediatric Alergy and Immunology הגיע למסקנה ש“הוספת דגים לתזונה בשלב מוקדם בחיים (6-9 חודשים) וצריכה קבועה של כל סוגי הדגים (לפחות פעם בשבוע) מפחיתה אסתמה וצפצופים אצל ילדים עד גיל ארבע וחצי, בעוד שצריכת דגים שומניים עשויה להועיל לילדים מבוגרים יותר.”

לבסוף, מחקר משנת 2016 ב-Nutrition Research Reviews הגיע למסקנה שמתן תוסף עם שמן דגים עם אומגה 3 עשוי להועיל לאסתמה.

מינון מומלץ: 1,000 מ"ג פעם או פעמיים ביום.

ויטמין D

אלפי מחקרים שנערכו בעשור האחרון הראו את היתרונות הבריאותיים של צריכת ויטמין D מיטבית. לפי אותם המחקרים, אנשים עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D בדם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח מחלות כרוניות, כולל אסתמה.  

במרפאה שלי בדרום קליפורניה, אזור עם יותר מ-300 ימי שמש בשנה, ארבעה מתוך כל חמישה מהמטופלים שלי סובלים ממחסור קליני בוויטמין D. הסיבה לכך שהמחסור הזה כה נפוץ היא שפחות ופחות אנשים מקבלים את החשיפה הנדרשת לאור השמש, 15 עד 20 דקות ביום, כאשר בזמן הזה צריך לחשוף את הפנים, הזרועות והרגליים לאור העל-סגול.  עד 90 אחוז מהאנשים מכל רחבי העולם סובלים ממחסור בוויטמין D.

מחקר משנת 2017 הראה כי מתן תוספת של ויטמין D לנשים בהריון מפחית במחצית את הסיכון של הילדים שלהן לפתח תסמיני אסתמה. נשים בהריון צריכות לוודא שהן מקבלות מספיק ויטמין D. רוב הנשים ההרות זקוקות ל-2,000-5,000 IU מדי יום. לפני נטילת תוספים יש להתייעץ עם הרופא המטפל.

צריכת ויטמין D יכולה להשפיע על אסתמה גם אצל בוגרים, כך עולה ממחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Pulmonary Medicine. המחקר הראה כי בוגרים עם רמות נמוכות יותר של ויטמין D בדם, גם גברים וגם נשים, היו בסיכון גבוה יותר לפתח תסמיני אסתמה קשים.

מינון מומלץ: 1,000 עד 5,000 יח' בינל' ביום.

חומצה פולית

"פולט" היא מילה שמקורה הוא במילה האנגלית "foliage" המשמשת לתיאור ירקות עלים ירוקים. צריכה קבועה של ירקות יכולה לסייע בשמירה על רמות חומצה פולית תקינות בגוף. מחקר משנת 2016 בהשתתפות 582 ילדים מפוארטו ריקו הראה כי ילדים עם רמות פולט נמוכות יותר בדם היו בסיכון גבוה יותר להתקפי אסתמה, בהשוואה לילדים עם הרמות הגבוהות ביותר של פולט.

מינון מומלץ: ניתן לשקול מולטי-ויטמין או סוכריות גומי עם פולט לילדים

L-קרניטין

L-קרניטין היא תרכובת חשובה בגוף האדם שנדרשת לחילוף החומרים. בערך אחד מכל 350 אנשים אינו מסוגל לייצר אותו. עם זאת, גם חלק מהאנשים שכן יכולים לייצר L-קרניטין עשויים להזדקק לו בכמויות גדולות יותר ממה שגופם יכול לייצר. מחקר משנת 2009 הראה שלילדים עם התקפי אסתמה היו רמות נמוכות יותר של L-קרניטין בדמם בהשוואה לאלה עם אסתמה יציבה. ילדים בריאים לא נבדקו במחקר זה.

מחקר משנת 2012 ב-Journal of Allergy עם תוצאות דומות, כלל 50 ילדים עם אסתמה מתונה ו-50 ילדים ללא אסתמה. לילדים עם אסתמה היו רמות נמוכות יותר של L-קרניטין בדם בהשוואה לילדים הבריאים. המחקר גם הראה שמצב הילדים עם אסתמה השתפר כאשר הם קיבלו תוספת ל-L-קרניטין.

מינון מומלץ: לפי ההנחיות המופיעות על התווית

סיכום

אסתמה יכולה להוות אתגר עבור הסובלים ממנה. הימנעות מטריגרים חשובה כדי להבטיח תפקוד בריא של הריאות. יש לשים לב לדברים שעלולים להחמיר את האסתמה. תרופות מרשם מצילות חיים עבור רבים עם אסתמה, אך אם אתם זקוקים לסיוע נוסף בשליטה באסתמה, ישנם גם שינויים בתזונה ותוספי מזון שכדאי לכם לשקול. התייעצו עם הרופא לפני הפסקת השימוש בכל תרופה שנרשמה לאסתמה.

הפניות:

1. Pediatr Allergy Immunol. 2018 Mar 31. doi: 10.1111/pai.12902.
2. Association Between Adherence to the Mediterranean Diet and Asthma in Peruvian Children.
3. Rice JL, Romero KM, Galvez Davila RM, Meza CT, Bilderback A, Williams DL, Breysse PN, Bose S, Checkley W, Hansel NN, GASP Study Investigators. Lung. 2015 Dec; 193(6):893-9.
4. Bédard A, Northstone K, Henderson AJ, Shaheen SO. Maternal intake of sugar during pregnancy and childhood respiratory and atopic outcomes. The European Respiratory Journal. 2017;50(1):1700073. doi:10.1183/13993003.00073-2017.
5. Huang YJ, Boushey HA. The Microbiome in Asthma. The Journal of allergy and clinical immunology. 2015;135(1):25-30. doi:10.1016/j.jaci.2014.11.011.
6. Wang X, Hui Y, Zhao L, Hao Y, Guo H, Ren F. Oral administration of Lactobacillus paracasei L9 attenuates PM2.5-induced enhancement of airway hyperresponsiveness and allergic airway response in murine model of asthma. Ryffel B, ed. PLoS ONE. 2017;12(2):e0171721. doi:10.1371/journal.pone.0171721.
7. Shaikh MN, Malapati BR, Gokani R, Patel B, Chatriwala M. Serum Magnesium and Vitamin D Levels as Indicators of Asthma Severity. Pulmonary Medicine. 2016;2016:1643717. doi:10.1155/2016/1643717.
8. Italian Journal of Pediatrics. 2018 Apr 6;44(1):46. doi: 10.1186/s13052-018-0481-1.
9. Cochrane Database Syst Rev. 2017 Nov 28;11:CD003898. doi: 10.1002/14651858.CD003898.pub6.
10. Eur Respir J. 2018 Feb 7;51(2). pii: 1701579. doi: 10.1183/13993003.01579-2017. Print 2018 Feb.
11. Eur Respir J. 1997 Oct;10(10):2225-9.
12. Papanikolaou Y, Brooks J, Reider C, Fulgoni VL. U.S. adults are not meeting recommended levels for fish and omega-3 fatty acid intake: results of an analysis using observational data from NHANES 2003–2008. Nutrition Journal. 2014;13:31. doi:10.1186/1475-2891-13-31.
13. Explore (NY). 2017 Jul - Aug;13(4):279-280. doi: 10.1016/j.explore.2017.04.017. Epub 2017 Apr 21.
14. Pediatr Allergy Immunol. 2018 Mar 9. doi: 10.1111/pai.12889. [Epub ahead of print]
15. Nutr Res Rev. 2016 Jun;29(1):1-16. doi: 10.1017/S0954422415000116. Epub 2016 Jan 26.
16. Wolsk HM, Chawes BL, Litonjua AA, et al. Prenatal vitamin D supplementation reduces risk of asthma/recurrent wheeze in early childhood: A combined analysis of two randomized controlled trials. Cameron DW, ed. PLoS ONE. 2017;12(10):e0186657. doi:10.1371/journal.pone.0186657.
17. Shaikh MN, Malapati BR, Gokani R, Patel B, Chatriwala M. Serum Magnesium and Vitamin D Levels as Indicators of Asthma Severity. Pulmonary Medicine. 2016;2016:1643717. doi:10.1155/2016/1643717.
18. Blatter J, Brehm JM, Sordillo J, et al. Folate Deficiency, Atopy, and Severe Asthma Exacerbations in Puerto Rican Children. Annals of the American Thoracic Society. 2016;13(2):223-230. doi:10.1513/AnnalsATS.201508-549OC.
19. Al-Biltagi M, Isa M, Bediwy AS, Helaly N, El Lebedy DD. L-Carnitine Improves the Asthma Control in Children with Moderate Persistent Asthma. Journal of Allergy. 2012;2012:509730. doi:10.1155/2012/509730.