גסטרואנטריטיס חריפה אצל ילדים, מחלה המכונה לעתים קרובות "קלקול קיבה" בפי הורים מתוסכלים מכל רחבי העולם, נגרמת לרוב על-ידי מספר מצומצם של נגיפים. במהלך השנה קיימים מספר גלי תחלואה בכל אחד מהנגיפים הגורמים למחלה הזו בדרך כלל, אבל לפעמים יש גם התפרצויות אקראיות שלהם.

נוֹרֹוֹ-וירוס

הנגיף הזה קיים בכל עונות השנה, אבל ידוע שקיימים גם מקרי הדבקה ספּוֹרדיים, בדרך כלל אצל ילדים קטנים. הוא מתאפיין בהקאות מתמשכות.

רוֹטה-וירוס

זה היה הגורם הנפוץ ביותר לגסטרואנטריטיס חריפה של ילדים עד להשקת החיסון נגד רוֹטה-וירוס בשנת 2006. מאז תחילת השימוש בחיסון היקף ההדבקה ברוֹטה-וירוס ירד בשיעור של עד 90% בכל שנה, כך שנוֹרֹוֹ-וירוס נשאר השחקן המוביל מבין הגורמים לגסטרואנטריטיס חריפה. שיא ההדבקה במדינות עם אקלים מתון הוא בסתיו ובחורף, ורוב הנדבקים הם ילדים קטנים. רוֹטה-וירוס גורם לשלשול קשה, במיוחד אצל פעוטות וילדים קטנים.

אדנוֹ-וירוס

מדביק בעיקר ילדים עד גיל 4. שיא ההדבקה הוא בקיץ, אבל נגיף זה יכול לגרום למחלה במשך כל השנה.

סאפּוֹ-וירוס ואסטרוֹ-וירוס

שני הנגיפים הללו פוגעים בילדים קטנים ובפעוטות. הם קיימים במשך כל השנה וגורמים למחלה קלה יותר מאשר רוֹטה-וירוס או נוֹרֹוֹ-וירוס.

תסמיני גסטרואנטריטיס חריפה אצל ילדים

התסמינים של גסטרואנטריטיס חריפה יכולים להשתנות בהתאם לגיל וגם מיום ליום ומאדם לאדם, אבל שני התסמינים הנפוצים ביותר הם:

  • שלשול: יציאות תכופות, מימיות או רכות כתוצאה מהפגיעה במעי שגורמת גסטרואנטריטיס חריפה. הצואה יכולה להכיל דם או ריר, אבל בדרך כלל זה לא קורה. השלשול יכול להימשך שבוע או יותר ולגרום לאובדן נוזל ואלקטרוליטים.
  • הקאות: יותר ממחצית מהילדים עם גסטרואנטריטיס חריפה סובלים מהקאות, וגם הן עלולות לגרום לאובדן נוזל ואלקטרוליטים. בדרך כלל ההקאות נמשכות יום-יומיים.

בין התסמינים האפשריים האחרים חום, כאבי בטן עוויתיים, כאבי שרירים, עייפות, ירידה בתיאבון וגם נזלת או כאבי גרון. בדרך כלל ההדבקה הראשונה באחד הנגיפים הנפוצים גורמת למחלה הקשה והממושכת ביותר, וזאת הסיבה לכך שהמקרים הקשים ביותר של גסטרואנטריטיס בדרך כלל מתפתחים אצל פעוטות וילדים קטנים.

ההתייבשות שגורם קלקול הקיבה

רמת ההתייבשות של הפעוט או הילד משקפת את חומרת הגסטרואנטריטיס החריפה.

התייבשות קלה: זו מתאפיינת ביובש קל או תחושת "דביקות" בפה, סחרחורת קלה וירידה בתפוקת שתן. ברוב המקרים גסטרואנטריטיס חריפה גורמת להתייבשות קלה, בה ניתן לטפל בבית על-ידי מתן נוזלים.

התייבשות קשה יותר: זו באה לידי ביטוי בתחושת יובש בפה, ירידה בתפוקת שתן, עלייה בקצב הלב, נשימות מהירות ועמוקות יותר, מרפס שקוע בראש אצל תינוקות, עיניים שקועות, בכי ללא דמעות ואפתיה או עצבנות. פעוטות וילדים קטנים פגיעים יותר בפני התייבשות קשה ועשויים להזדקק להחזרת נוזלים לווריד.

החזרת המים והאלקטרוליטים שהגוף איבד היא עדיפות מספר אחת במקרים של גסטרואנטריטיס חריפה. נוזלים להחזרת נוזלים פומית (ORT) מכילים מאזן של מלח וסוכר. Pedialyte הוא הנוזל המומלץ עבור ילדים קטנים ופעוטות. ילדים גדולים יותר יכולים לשתות מים או משקאות ספורט עם אלקטרוליטים. אין להפסיק הנקה או מתן מזון תינוקות, אלא אם הילד לא מצליח להחזיק את האוכל.

במתן נוזלים לילד מקיא התחילו מכמויות קטנות ותנו אותם בקצב איטי. ארטיקים מתאימים מאוד למטרה הזו. החזירו את הילד לתזונה הרגילה ברגע שהוא לא מיובש ולא מקיא, אך הימנעו ממתן מזונות עתירי שומן וסוכר. אל תתנו לילד שלכם פיצה ברגע שהוא חזר להיות רעב!

טיפול בגסטרואנטריטיס חריפה

במקרים קשים של גסטרואנטריטיס חריפה ייתכן שתידרש תרופת מרשם, כמו זופרן (אונדנסטרון), אבל ברוב המקרים ניתן לטפל באמצעות נוזלים ותכשירים טבעיים אחרים. תוספים פרוביוטיים יכולים לסייע בצמצום התדירות והמשך של שלשול בגסטרואנטריטיס נגיפית חריפה, ללא תופעות לוואי משמעותיות. הם בטוחים גם עבור פעוטות וגם עבור ילדים. התחילו לתת תוסף פרוביוטי עם הופעת הסימנים הראשונים של קלקול הקיבה והמשיכו לתת אותו במשך 5-7 ימים.

שלשול יכול לפגוע בעור העדין של תינוקות ופעוטות באזור החיתול. דרמטיטיס (דלקת בעור) כתוצאה מגירוי שנגרם על-ידי היציאות התכופות שבאות במגע עם העור באזור החיתול היא תופעה שכיחה מאוד בגסטרואנטריטיס חריפה, ולפעמים קשה למדי לטפל בה. להלן העקרונות הבסיסיים לטיפול בעור:

  1. חשיפה לאוויר: הורידו את החיתול וחשפו את העור לאוויר.
  2. יצירת מחסום: מרחו משחה על בסיס תחמוצת האבץ לאחר כל החלפת חיתול. אל תנסו להסיר את כל המשחה כשאתם מחליפים חיתול. פשוט נגבו את העור המלוכלך ואת המשחה שניתן להסיר בקלות ומרחו את המשחה מחדש.
  3. ניקיון: הקפידו לשמור על עור נקי ויבש. אפשר להשתמש במגבונים לתינוקות או במטלית רחצה רכה עם מים חמימים כדי לנקות את הצואה והשתן. פעוטות גדולים יותר יכולים לטבול באמבטיה עם סודה לשתייה במשך 10 דקות פעם אחת ביום. זה מסייע לריפוי העור.
  4. החלפת חיתולים: החליפו את החיתולים לעתים קרובות.

מניעת גסטרואנטריטיס חריפה

מומלץ לתת לכל התינוקות שלוש מנות חיסון נגד רוֹטה-וירוס, בגיל 2, 4 ו-6 חודשים. החיסון מעניק הגנה לשנה-שנתיים הראשונות של החיים.

שטיפת ידיים יכולה לסייע במניעת גסטרואנטריטיס חריפה אצל מי שמטפלים בילדים שחלו במחלה הזו. שטפו את הידיים עם סבון ומים אחרי כל החלפת חיתול או כל מגע עם צואה או קיא. התכשירים הנפוצים לחיטוי ידיים על בסיס אלכוהול אינם עדיפים על פני שטיפת ידיים עם סבון.

חשוב גם למנוע העברת הנגיף מהילד שלכם לאחרים. הפצת הנגיף בצואה יכולה להתרחש במשך מספר ימים אחרי חלוף התסמינים, והילד עלול להיות מידבק גם לפני הופעת התסמינים. ההמלצות לגבי חזרה לגן או לבית הספר יכולות להשתנות, כאשר הנחיות מחמירות יותר יעילות יותר בצמצום הדבקה של ילדים אחרים.

לכל הפחות, יש להשאיר בבית ילדים עם התסמינים הבאים:

  • שתיים או יותר יציאות שלשוליות ביום, או כל יציאה שברחה מהחיתול
  • כל תקרית עם יציאה אצל ילד שהתרגל ללכת לשירותים
  • כל אירוע של הקאה ב-24 השעות האחרונות

לא כיף לטפל בקלקול קיבה, אבל אפשר להשתלט על המחלה אם נוקטים צעדי מניעה וטיפול מתאימים.