זנגביל ודימום וסתי כבד

דימום וסתי כבד, או מנורגיה, היא בעיה נפוצה בקרב נשים. אפשר למנוע אותה לחלוטין בעזרת תכשיר צמחי פשוט – כמוסות זנגביל. הסיבה העיקרית למנורגיה פונקציונלית (כלומר דימום וסתי כבד שלא נגרם על-ידי שרירנים או אנדומטריוזיס) נעוצה בהפרעות בתהליכים הביוכימיים באנדומטריום (רירית הרחם).

אחד השינויים הללו קשור לחילוף חומצה ארכידונית. חומצת שומן זו מופקת מבשר ומוצרי חלב והופכת לתרכובות דמויות הורמונים הידועות בשם פרוסטגלנדינים. אצל נשים עם דימום וסתי כבד האנדומטריום של הרחם מכיל הרבה יותר חומצה ארכידונית מהרגיל. השחרור המוגבר של חומצה ארכידונית בזמן דימום וסתי גורם לייצור מוגבר של פרוסטגלנדין E3 (או PGE2), מה שמוביל לא רק לדימום מוגבר, אלא גם לכאבי מחזור.

נתוני רקע:

לאורך ההיסטוריה השתמשו בזנגביל (Zingiber officinale) בעיקר לטיפול בתסמיני מערכת העיכול, וגם בכאבים ובדלקת. בדרך כלל זנגביל נחשב כגורם קרמינטיבי מצוין (חומר שסופח גזים במעי) ומונע עוויתות במעי (חומר שמרפה ומרגיע את מערכת העיכול). מספר מחקרים כפולי-סמיות על זנגביל הדגימו תוצאות חיוביות בשורה ארוכה של בעיות עיכול, בפרט בחילות והקאות.

באשר לדלקת ולכאב, מחקרים קליניים רבים תומכים בשימוש בזנגביל לטיפול בתופעות הללו. כך, התקבלו תוצאות חיוביות בטיפול בסוגים שונים של דלקת מפרקים, כאבי גב תחתון כרוניים, כאבי שרירים וכאבי מחזור.

הודגם כי התוצאות של זנגביל כטיפול במיגרנות דומות לאלה של התרופה סוּמאטריפּטן (אימיטרקס), אבל ללא תופעות הלוואי של התרופה כמו בחילות, סחרחורת, ישנוניות, חולשת שרירים, התקפי לב ופרכוסים.

הודגם כי יש לזנגביל השפעה משמעותית על חילוף פרוסטגלנדין, כולל הפחתת רמות PGE2, הפרוסטגלנדין המעורב בדימום וסתי מופרז ובכאבי מחזור (דיסמנוריאה). ההשפעה הזו מרמזת כי ניתן להשתמש בו לטיפול בדימום וסתי כבד.

נתונים חדשים:

92 צעירות בגילאים 15-18 שנה גויסו למחקר כפול-סמיות במטרה להעריך את השפעתו של זנגביל על דימום וסתי כבד. הצעירות הללו עמדו בקריטריונים הבאים:

• מחזור וסתי סדיר
• דימום וסתי כבד שאושר קלינית בהערכות שבוצעו בשלושת המחזורים שקדמו להתערבות.
• כמו כן, לא היה אצל הנבדקות אף אחד מהקריטריונים הבאים לאי-הכללה:
  • אי-סדירות במחזור;
  • אבחנה של מחלות גינקולוגיות, כמו אנדומטריוזיס, ציסטות בשחלות וכד';
  • נטילת תרופות הורמונליות או נוגדי דלקת שאינם סטרואידים באופן קבוע;
  •  זיהומים או מחלות דלקתיות של האגן;
  •  השמנת יתר/עודף משקל (מדד מסת גוף > 25) או תת-משקל (מדד מסת גוף < 18.5)

הנשים קיבלו כמוסות עם 250 מ"ג זנגביל מיובש או כמוסות פלצבו שלוש פעמים ביום, החל מהיום שלפני תחילת הדימום הווסתי ועד היום השלישי של הווסת (במשך ארבעה ימים ברצף). לאחר מכן, הנשים היו תחת מעקב במשך שלושה מחזורי וסת רצופים נוספים.

לצורך הערכת התוצאות הנשים התבקשו להעריך את הדימום על-פי תרשים עוצמת דימום, בשיטת הדירוג הבאה:

• תחבושות: נקודה אחת על כל תחבושת עם כתמים קלים; 5 נקודות על כל תחבושת עם כמות דם בינונית; 20 נקודות אם התחבושת ספוגה לגמרי בדם.
• טמפונים: נקודה אחת על כל טמפון עם כתמי דם קלים; 5 נקודות על כל טמפון עם כמות דם בינונית; 20 נקודות אם הטמפון ספוג לגמרי בדם.
• קרישי דם: נקודה אחת על קריש קטן, 5 נקודות על קריש גדול.

במשך שלושת המחזורים שקדמו לתקופת הטיפול הדירוג הממוצע בשתי הקבוצות היה 113. בתקופת הטיפול היקף הדימום הווסתי במהלך שלושת מחזורי ההתערבות ירד בשיעור משמעותי של 46% בקבוצה שקיבלה כמוסות זנגביל, לעומת ירידה של 2% בלבד בקבוצת הפלצבו (p<0.001).

החוקרים הגיעו למסקנה כי "ניתן לראות בזנגביל אופציה טיפולית יעילה לדימום וסתי כבד".

פרשנות:

קיימים מספר שיקולים חשובים נוספים בדימום וסתי מוגבר. הסוגיה הראשונה היא מחסור בברזל. נשים רבות עם מנורגיה סובלות ממחסור בברזל עקב הדימום הווסתי המוגבר. מעניין כי גם מחסור בברזל יכול לגרום למנורגיה, מה שיוצר מעגל קסמים. על כן, אצל כל אישה עם מנורגיה חשוב לשלול מחסור בברזל על-ידי ביצוע בדיקה של רמת פיריטין בנסיוב הדם (חלבון קושר ברזל שרמתו משקפת את מאגרי הברזל בגוף). רמת פריטין בנסיוב של פחות מ-60 נ"ג/מ"ל אצל אישה היא התוויה למתן תוספת ברזל.

מאחר שמנורגיה נקשרת לרמות מוגברות של חומצה ארכידונית ברירית הרחם, יש הגיון בהפחתת צריכה של מזונות מן החי והגדלת צריכה של חומצות שומן אומגה-3 ושמנים בריאים אחרים. צריכה גבוהה יותר של דגים, אגוזים וזרעים ונטילת תוספים עם שמן דגים עשויה להניב תוצאות חיוביות על-ידי הפחתת הרמות של חומצה ארכידונית ברקמות. מומלץ ליטול תוסף שמן דגים המכיל 1,000 עד 3,000 EPA+DHA במנה.

סימוכין:

Kashefi F, Khajehei M, Alavinia M, Golmakani E, Asili J. Effect of ginger (Zingiber officinale) on heavy menstrual bleeding: a placebo-controlled, randomized clinical trial. Phytother Res. 2015 Jan;29(1):114-9.