תות שדה מיובש בהקפאה ובריאות הלב וכלי הדם

מחקרי אוכלוסייה הדגימו כי צריכת מקורות של פלבונואידים, כמו תות שדה, אוכמניות כחולות תפוחים, שוקולד מריר ויין אדום, נקשרת להפחתה משמעותית בסיכון להתקף לב ולשבץ. לדוגמה, נתוני "מחקר בריאות האחיות" (NHS II) בהשתתפות 93,600 נשים הראו כי צריכה משולבת של >3 מנות של אוכמניות כחולות ותות שדה בשבוע הביאה לירידה של 34% בסיכון להתקף לב, בהשוואה לצריכת תות שדה פעם בחודש או פחות.

מחקר אחד הראה כי אפילו אכילת תות שדה מיובש בהקפאה תורמת להפחתה משמעותית בסיכון למחלות לב.

נתוני רקע:

היתרון המרכזי של אכילת תות שדה ומקורות פלבונואידים אחרים מבחינת הגנה מפני מחלות לב וכלי דם נובע בעיקר מהשפעתם לשיפור בתפקוד התאים המצפים את דפנות כלי הדם (תאי האנדותל). לתאי האנדותל תפקיד מרכזי בוויסות טונוס כלי הדם והמבנה שלהם, לצד תהליכים דלקתיים בכלי הדם והיווצרות קרישי דם. נגעי טרשת עורקים (התקשות דפנות העורקים) מתחילים להתפתח בעקבות פגיעה בתאי אנדותל. פלבונואידים, ובמיוחד פרוֹ-אנתוֹ-ציאנידינים, סוג של פלבונואידים שמצויים בגרגרי יער, לצד פלבונואידים המצויים במזונות עתירי פלבונואידים אחרים, מגינים על תאי האנדותל ומשפרים את תפקודם.

נסקר מחקר שבחן את ההשפעה של צריכת תות שדה על הסיכון למחלות לב וכלי דם. מתנדבים בריאים קיבלו 500 גר' תות שדה (כ-2.5 כוסות) ביום במשך חודש אחד. צריכת תות השדה הביאה לירידה משמעותית ברמות של כולסטרול כולל, ליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL, או הכולסטרול "הרע") וטריגליצרידים (-8.78%, -13.72%, -20.80%, בהתאמה), בהשוואה לנקודת ההתחלה. התוספת של תות שדה גם הביאה לירידה משמעותית במדדים שונים של עקה חמצונית. כמו כן, לאחר צריכת תות שדה נצפתה עלייה משמעותית (>40%) בתכולת נוגדי החמצון הכוללת בנסיוב הדם. נוסף על כך, צריכת תות השדה גם הביאה לשיפור בתפקוד הטסיות, גורם מרכזי במניעת היווצרות של קרישי דם, אשר עלולים להינתק ולגרום להתקף לב, לשבץ או לתסחיף ריאתי.

נתונים

תוכנן מחקר במטרה לקבוע האם תות שדה מיובש בהקפאה מביא לשיפור ברמות השומנים בדם (כולסטרול וטריגליצרידים) ולירידה במדדי דלקת ובחמצון שומנים בבוגרים עם השמנה בטנית ורמות מוגברות של שומנים בדם.

60 המתנדבים שהשתתפו במחקר שובצו לקבלת אחד מבין 4 המשקאות הבאים במשך 12 שבועות: 1) תות שדה מיובש בהקפאה במינון נמוך (LD-FDS במינון 25 גר'/יום); 2) ביקורת עם מינון נמוך (LD-C); 3) תות שדה מיובש בהקפאה במינון גבוה (HD-FDS, במינון 50 גר'/יום); וגם 4) ביקורת עם מינון גבוה (HD-C). תכולת הקלוריות והסיבים, המראה וטעם המשקאות שניתנו לקבוצות הביקורת היו זהים לאלה של המשקאות עם תות שדה.

לפי התוצאות, התגובה תלוית המינון לתות שדה מיובש בהקפאה בקבוצת המינון הגבוה באה לידי ביטוי בירידה משמעותית הרבה יותר ברמות הכולסטרול הכולל וה-LDL בנסיוב הדם, לעומת המינון הנמוך יותר.

שני המינונים של תות שדה הדגימו ירידה דומה במדד של פגיעה חמצונית בתאים (מלוֹנדיאלדהיד בנסיוב הדם) כעבור 12 שבועות. באופן כללי, מתן תות שדה לא השפיע על לחץ הדם, רמות הסוכר בדם ורמות הכולסטרול מסוג HDL, הטריגליצרידים וחלבון מגיב C (מדד דלקת) בדם.

פרשנות:

בעיניי מחקר זה מעניין ביותר. בעבר סקרתי מחקר שהדגים כי צריכת סיבים תזונתיים מביאה להשפעה המשמעותית ביותר מבחינת הפחתת התמותה ממחלות לב וכלי דם. צריכה גבוהה יותר של סיבי פירות הפחיתה את התמותה ממחלות לב וכלי דם ב-32%. לפי המחקר החדש הזה, ייתכן כי התועלת הזו נובעת משילוב של מספר השפעות, כולל ירידה בכולסטרול כתוצאה מתכולת הסיבים.

פירות טריים הם כמובן הבחירה הטוב ביותר, אבל המסר של המחקר הזה הוא שאפילו צריכה מתונה מאוד של תות שדה מיובש מביאה לירידה בעלת משמעות קלינית בתחלואה במחלות לב וכלי דם.

סימוכין:

1. Basu A, Betts NM, Nguyen A, et al. Freeze-dried strawberries lower serum cholesterol and lipid peroxidation in adults with abdominal adiposity and elevated serum lipids. J Nutr. 2014 Jun;144(6):830-7.