קינמון הוא אחד מצמחי התבלין העתיקים ביותר שאנו מכירים. הוא הוזכר בתנ"ך, ובמצרים העתיקה השתמשו בו לא רק להוספת טעם למשקאות וכתרופה, אלא גם לצורך חניטה. קינמון היה תבלין כל-כך מוערך, עד שהוא נחשב יקר יותר מזהב. פחות או יותר באותה התקופה קינמון זכה לתשומת לב רבה גם בסין, מה שבא לידי ביטוי באזכור שלו באחד הספרים הסיניים הראשונים על רפואת צמחים שנכתב בערך בשנת 2,700 לפנה"ס.

קינמון נשאר פופולרי לאורך כל ההיסטוריה. למעשה, שורה של מחקרים קליניים חדשים שמוכיחים את תרומתו לאיזון רמות הסוכר בדם עוררה התעניינות מחודשת עצומה בקינמון ועלייה מחודשת בפופולריות שלו.

אמנם לא כל המחקרים הראשוניים הדגימו תועלת, אבל מחקרים חדשים יותר בהשתתפות חולי סוכרת סוג 2 הראו באופן עקבי תוצאות מבטיחות. מחקרים במודלים ניסיוניים ובבעלי חיים הראו כי יש לפוליפנולים מקינמון מאפיינים דמויי אינסולין, והם מעודדים כניסת גלוקוז לשרירי השלד ולרקמות גוף אחרות.

פורסמו שני מחקרים מקיפים לגבי השפעתו של קינמון על איזון רמות הסוכר בדם בחולי סוכרת סוג 2. המחקר הראשון פורסם בכתב העת Journal of Medicinal Food בספטמבר 2011. מחקר זה נערך באוניברסיטת קליפורניה-דיוויס, והוא ניתח שמונה מחקרים קליניים שבדקו את ההשפעה של קינמון מלא או תמצית קינמון על אנשים עם סוכרת סוג 2 או טרום-סוכרת. עורכי המחקר דיווחו כי שתי הצורות הנ"ל של קינמון הביאו לירידה בעלת משמעות סטטיסטית ברמות הגלוקוז בצום. 

במטא-אנליזה חדשה יותר שנערכה באוניברסיטת מערב לונדון ופורסמה ב-12 במאי 2012 בכתב העת Clinical Nutrition, החוקרים בחנו את השפעתו של קינמון על איזון רמות הסוכר רק בחולי סוכרת סוג 2. החוקרים ניתחו שישה ניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים בהשתתפות 435 מטופלים, והגיעו למסקנה כי קינמון תרם לאיזון רמות הסוכר.

מחקר כפול סמיות נוסף פורסם בגיליון המקוון של Nutrition Research ביוני 2012. במחקר זה השתמשו בתמצית מסיסת מים של קינמון. שישים ושישה חולי סוכרת סוג 2 חולקו לשלוש קבוצות: פלצבו, תוסף קינמון במינון 120 מ"ג ביום, או תוסף קינמון במינון 360 מ"ג ביום, במשך שלושה חודשים. כל המשתתפים נטלו גם תרופה נגד סוכרת, גליקלזיד.

התוצאות הראו כי לאחר שלושה חודשים רמות הגלוקוז בצום בקרב המטופלים שקיבלו קינמון היו נמוכות יותר באופן משמעותי: ירידה ממוצעת של 18 מ"ג/ד"ל בקבוצת המינון הנמוך, ו-29 מ"ג/ד"ל בקבוצת המינון הגבוה. לא נצפה שינוי בקבוצת הפלצבו. מעבר לכך, גם רמות הטריגליצרידים ירדו באופן משמעותי, ירידה ממוצעת של 68 מ"ג/ד"ל בקבוצת המינון הנמוך, אבל בקבוצת המינון הגבוה הירידה הייתה רק מעט יותר משמעותית. עם זאת, אמנם אחוז HbA1c — שמצביע על רמות הסוכר בדם במשך שלושת החודשים האחרונים — ירד בשתי הקבוצות, אך הוא לא הגיע לטווח האידאלי. משמעות הדבר היא שעדיין נדרשים צעדים נוספים (כמו ירידה במשקל, תזונה עם מדד גליקמי נמוך ופעילות גופנית).

במחקר השתמשו בטבליות עם תמצית קינמון של 60 מ"ג, כמות שוות ערך ל-2.4 גרמים של קינמון גולמי. בהתאם לזאת, המינונים של תמצית קינמון מסיסת מים היו שקולים ל-4.8 ו-14.4 גרמים של קינמון, בהתאמה. ניתן להשיג מגוון צורות שונות של תמציות קינמון, לצד אבקת קינמון גולמי, וכולן הדגימו תוצאות קליניות טובות. ההמלצה שלי היא להשתמש בתמצית מסיסת מים במינון שווה ערך לזה שבו השתמשו במחקר. מעבר לכך, תמציות המתוקננות לתכולה ספציפית של פולימרים סוג A של קינמון הן איכותיות יותר. בדרך כלל התמציות הללו מתוקננות לתכולה כוללת של 3% של פולימרים מסוג A.

השורה התחתונה היא שגם קינמון וגם תמציות קינמון יכולים לעזור לחולי סוכרת סוג 2, אבל אין פתרון קסם. ברוב המקרים נדרשת תמיכה נוספת.