לעתים קרובות מוצר טבעי מסוים מדגים תוצאות חיוביות ביותר במחקרים מוקדמים לטיפול במחלה קשה, אבל אין מחקרי המשך לאחר מכן. בשנת 2005 נערך מחקר קליני שלפיו תוסף תזונה פופולרי עזר להגיע לשיפורים בעלי משמעות בטרשת נפוצה. למרבה המזל, מאז המחקר הראשוני הזה נערך מספר מכובד של מחקרים נוספים שגם הדגימו כי תוספים תזונתיים של חומצה אלפא-ליפואית עשויים להביא תועלת משמעותית לחולי טרשת נפוצה, מחלה נוירולוגית שעלולה לגרום לנכות קשה.  

מהי טרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא תסמונת עם הפרעות נוירולוגיות מתקדמות שבדרך כלל מופיעה בשנות הבגרות המוקדמות. היא נגרמת על-ידי אובדן הדרגתי של מעטה המיאלין שמקיף את תאי העצב. התהליך הזה מכונה דה-מיאלינציה. אחד התפקידים העיקריים של מעטה המיאלין הוא להקל על העברת אותות עצביים. אובדן מעטה המיאלין גורם לפגיעה בתפקוד העצבים. התסמינים תלויים במיקום העצבים שאיבדו את מעטה המיאלין, וביניהם הפרעות תנועתיות ומוטוריות, כולל טשטוש ראייה, סחרחורת, חולשת שרירים ונימול. אבחנה סופית מתבצעת באמצעות הדגמה של דה-מיאלינציה באמצעות הדמיית תהודה מגנטית (MRI).

טרשת נפוצה היא מחלה אוטו-אימונית – מחלה שבה מערכת החיסון מזהה רקמות גוף שונות בתור חלבונים זרים ותוקפת אותן. מאמינים כי פגיעת רדיקלים חופשיים בתאי עצב היא טריגר חשוב להפעלת התהליך האוטו-אימוני. רדיקלים חופשיים הן מולקולות בעלות תגובתיות גבוהה שיכולות להיקשר למרכיבים תאיים ולהרוס אותם. בטרשת נפוצה נזקי הרדיקלים החופשיים חושפים מרכיבי תאים שבדרך כלל מוסתרים ממערכת החיסון, וזה מתחיל תהליך של ייצור נוגדנים נגד אותם המרכיבים. רדיקלים חופשיים נקשרים גם להפעלת מטריקס מטאלו-פרוטאינאז (MMP), מתווך חשוב של הובלת תאי דם לבנים למוח ולעמוד השדרה, כלומר למערכת העצבים המרכזית. התקדמות של טרשת נפוצה מחייבת כניסת תאי דם לבנים למערכת העצבים המרכזית. כך, MMP הוא יעד מעשי כאשר רוצים למנוע המשך של דה-מיאלינציה.

חומצה אלפא-ליפואית בטרשת נפוצה

חומצה אלפא-ליפואית (ALA) היא תרכובת דמוית ויטמין המכונה לעתים קרובות "נוגד החמצון המושלם של הטבע". היא זכתה לתואר הזה מפני שמדובר במולקולה קטנה מאוד שנספגת ביעילות וחוצה קרומי תאים בקלות, כולל מחסום דם-מוח. בניגוד לוויטמין E, ויטמין מסיס שומן, וויטמין C, ויטמין מסיס מים, ALA יכולה לדכא רדיקלים חופשיים מכל הסוגים, גם מסיסי מים וגם מסיסי שומן, גם בתוך התאים וגם במרחב הבין-תאי. מעבר לכך, ALA מאריכה את אורך החיים הביוכימיים של הוויטמינים C ו-E, לצד נוגדי חמצון נוספים.

מחקרים במודלים של בעלי חיים הראו כי יש ל-ALA יכולת לעכב התפתחות של טרשת נפוצה ואנצפלו-מיאליטיס אוטו-אימונית ניסיונית (EAE) ולטפל במחלות הללו. המחקרים הללו בבעלי חיים הובילו למחקרים נוספים. בשלב הראשון של התפתחות נגעים ב-EAE וגם בטרשת נפוצה, תרכובות חמצן פעילות פוגעות במחסום דם-מוח. בדרך כלל המחסום המגן הזה מונע מעבר של מולקולות גדולות ושל תאי דם לבנים אל המוח. פריצת מחסום דם-מוח מובילה לנדידה של לימפוציטים מסוג T ותאי דם לבנים אחרים אל מערכת העצבים המרכזית.

הודגם כי ALA מונעת התפתחות סימנים קליניים של EAE בעכברושים, בזכות יכולתה להפחית חדירת תאי דם לבנים אל מערכת העצבים המרכזית. מעבר לכך, חוקרים השתמשו בשיטות של הדמיית תאים בזמן אמת כדי להמחיש ולהעריך מבחינה כמותית השפעה ישירה של ALA לייצוב מחסום דם-מוח. נוסף על כך, ALA הדגימה יכולת לעכב היווצרות של מגוון תרכובות שנקשרות לקידום דלקת במערכת העצבים המרכזית. עיכוב התרכובות הללו הוא מנגנון נוסף שיכול להסביר את ההשפעות של ALA שנצפו במודלים הניסיוניים.

המחקר הקליני הראשון שמטרתו הייתה להעריך את ההשפעות של ALA בחולי טרשת נפוצה פורסם בשנת 2005. שלושים ושבעה חולים עם טרשת נפוצה חולקו באקראי לארבע קבוצות: פלצבו, ALA במינון 600 מ"ג פעמיים ביום, ALA במינון 1200 מ"ג פעם ביום ו-ALA במינון 1,200 מ"ג פעמיים ביום. הנבדקים נטלו את הכמוסות במשך 14 ימים בלבד. לפי הנתונים הפרמקוקינטיים, רמות השיא של ALA בנסיוב הדם היו גבוהות יותר באופן משמעותי אצל הנבדקים שקיבלו ALA במינון 1,200, בהשוואה לאלה שנטלו 600 מ"ג, כאשר הייתה שונות משמעותית בין הנבדקים ברמות השיא. במילים אחרות, ייתכן שאנשים מסוימים זקוקים לכמויות גדולות יותר של ALA כדי לראות תועלת קלינית. ככל שרמת ALA גבוהה יותר, כך הירידה ברמת מטריקס מטאלו-פרוטאינאז 9 (MMP-9) משמעותית יותר. התרכובת הזו, MMP-9, נקשרת לטרשת נפוצה פעילה. על כן, ככל שמינון ALA גבוה יותר, כך התועלת הקלינית גבוהה יותר. נצפה גם קשר בעל משמעותי בין מינון ALA לתגובת מולקולת הידבקות המעורבת בהובלת תאי דם לבנים למערכת העצבים המרכזית. החוקרים הגיעו למסקנה כי ALA נסבלת היטב וככל הנראה מהווה תוספת מועילה לטיפול בטרשת נפוצה.

למרות התוצאות המרשימות הללו, לא נערכו מחקרים רבים על התועלת הקלינית של ALA בטרשת נפוצה. המחקרים שנערכו מאז המחקר הראשוני הנ"ל הראו כי התרכובת הטבעית המדהימה הזאת יכולה להוות תוספת מועילה לכל תכנית טיפול בטרשת נפוצה. לדוגמה, מחקר כפול סמיות אחד בחן את ההשפעה של ALA על הרמות תרכובות מעודדות דלקת בשם ציטוקינים ב-52 חולי טרשת נפוצה עם הישנויות והפוגות. הם קיבלו ALA במינון 1,200 מ"ג ביום או פלצבו במשך 12 שבועות. התוצאות הדגימו ירידה משמעותית ברמות של ציטוקינים חשובים מסוימים בקבוצה שקיבלה ALA, בהשוואה לקבוצת הפלצבו. מאחר שבאופן כללי רמות אותם הציטוקינים תואמות לחומרת התסמינים, גם התוצאות הללו תומכות במתן ALA במינון 1,200 מ"ג ביום לחולי טרשת נפוצה.

מחקר נוסף עם אותם המטופלים גם הדגים שיפור משמעותי בפעילות נוגדת החמצון הכללית בהשוואה לקבוצת הפלצבו, ואילו מחקר אחר הראה כי ALA חיונית לעיכוב הנזקים של דה-מיאלינציה.

אחד הסמנים העיקריים של פעילות נוגדת חמצון בגוף הוא רמת תרכובות גופרית כמו ALA וגם גלוטתיון. התרכובות הללו בצורתן הפעילה והחופשית הן תיולים. הן נקשרות לתרכובות גופרית אחרות ויוצרות קשרים בין שני אטומי גופרית כדי לנטרל את המולקולות מעודדות החמצון. כך הן מבצעות את תפקידן כנוגדי חמצון. התהליך הזה גם הופך תיולים, כמו ALA וגלוטתיון, לבלתי פעילים. על כן, יחס התיולים לתרכובות עם שני אטומי גופרית הוא סמן חשוב לפעילות נוגדת חמצון. ככל שרמת התיולים גבוהה יותר, כך ההגנה מפני חמצון חזקה יותר.

כדי לבחון את ההומאוסטאזיס בין תיולים לתרכובות עם שני אטומי גופרית בדלקת עצב הראייה על רקע טרשת נפוצה, חוקרים השתמשו במדידת פוטנציאל חזותי מעורר. מדובר במדידה של עוצמת האות החשמלי בקרקפת ממש מעל העין המופק בתגובה לגירוי על-ידי אור. הנבדק יושב מול מסך שעליו מוצגת תבנית משבצות מתחלפת. בחולים עם טרשת נפוצה פעילה הולכת האות העצבי היא איטית יותר. התוצאות מודגמות בצורת גלים. החוקרים מודדים את משך הזמן מרגע הגירוי ועד להופעת הגל עם המשערת הגבוהה ביותר שמכונה גל P100. מדובר בשיטה אמינה מאוד ומוכחת להערכת תפקוד של עצב הראייה בטרשת נפוצה.

ממצאי המחקר הדגימו קורלציה מרשימה בין רמות התיולים הפעילים לזמן הופעת P100. הטיית המאזן לטובת תרכובות עם שני אטומי גופרית ופחות תיולים פעילים לוותה בדלקת ובהפרעה בתפקוד של עצב הראייה. רמות גבוהות יותר של תרכובות תיול פעילות נקשרות גם לשיפור בפינוי רעלים, במנגנוני האיתות בין התאים ובפעילות נוגדת חמצון כללית.

החוקרים הגיעו למסקנה כי בהחלט קיימת התוויה למתן תוספת ALA כדי למנוע או לפחות לעכב באופן משמעותי דה-מיאלינציה של העצב האופטי, וגם לשמר את הראייה אצל חולי טרשת נפוצה.

מינונים מומלצים

מחקרים הראו כי ייתכן שיש לחומצה אלפא-ליפואית תפקיד חיוני עבור חולי טרשת נפוצה. להלן מספר הנחיות. ראשית, קיימות שתי צורות של ALA המכונות R ו-S. כל אחת מהן היא תמונת ראי של השנייה. איזומר ה-R הוא הצורה המועדפת, שכן הוא מיוצר בגוף באופן טבעי ונספג ביעילות גבוהה יותר מאיזומר ה-S, כך שנדרשים מינונים נמוכים יותר שלו והוא מאפשר להגיע לרמות גבוהות יותר בדם מאיזומר ה-S. המינון המומלץ של ALA רגילה שמכילה תערובת של R ו-S הוא 1,200 מ"ג ביום. אם משתמשים בצורת ה-R, ניתן להפחית את המינון ל-600 מ"ג ביום.

קיימים תוספי ALA עם שחרור מיידי או עם שחרור איטי. העדויות הקיימות אינן מצביעות על יתרון לתוספים עם שחרור איטי.  למעשה, נראה כי תכשירים עם שחרור מיידי מנוצלים בצורה טובה יותר. ALA נספג במהירות, והכמות הנספגת פרופורציונית למינון – כלומר אחוז ה-ALA שנספג נשאר פחות או יותר קבוע, בין שהמינון הוא 50 מ"ג או 600 מ"ג. מחקרים עם סמנים רדיואקטיביים הראו כי הזמינות הביולוגית המוחלטת של חומצה אלפא-ליפואית היא בערך 93% מהמינון שניתן. אמנם ALA בשחרור איטי נספגת לאט יותר, אבל רמת השיא שלה בדם נמוכה יותר בהשוואה לתכשירי ALA בשחרור מיידי, וגם הספיגה נמוכה יותר. נראה גם כי מה שנדרש כדי להפיק תועלת קלינית מרבית מנטילה פומית של ALA זה להציף או להכניע את יכולתו של הכבד לאגור את החומצה האלפא-ליפואית, מה שיאפשר לה להיכנס לזרם הדם ויביא לעלייה מהירה ברמתה בדם ולהובלתה לרקמות חיוניות אחרות.  נראה כי הדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה הזו היא שימוש בתוספים עם שחרור מיידי, וככל הנראה עדיף ליטול את התוסף פעם ביום, לעומת פיצול של המינון היומי.

טרשת נפוצה היא מחלה רב-גורמית

אנא זכרו כי טרשת נפוצה היא בהחלט מחלה "רב-גורמית", כלומר צריך לתת מענה לגורמים רבים כדי לעכב את התקדמותה בצורה יעילה. גם תרכובות טבעיות אחרות ככל הנראה יכולות להועיל בכך, בפרט שמן דגים ותוספי כורכומין . המחקרים שנסקרו למעלה מצביעים בבירור על כך כי חומצה אלפא-ליפואית היא כלי טיפולי חשוב. נראה כי המינון היעיל לטיפול בטרשת נפוצה הוא 1,200 מ"ג ביום.