אקנה, סוכר, מוצרי חלב ושומנים רעים

קיים קשר ברור בין אקנה לתזונה. ידוע על קשר חזק בין אקנה לתזונה עתירת פחמימות מזוקקות, מוצרי חלב ושומנים לא בריאים. אקנה היא מחלת עור שכמעט כולם באוכלוסיות עם אורח חיים מערבי סובלים ממנה בשלב מסוים בחיים, כאשר הוא מופיע אצל 79% עד 95% מבני הנוער. 40% עד 54% מהגברים והנשים מעל גיל 25 עדיין סובלים מאקנה בפנים ברמת חומרה זו או אחרת. לעומת זאת, אקנה נדיר מאוד באוכלוסיות עם תזונה מסורתית ובריאה. 

כבר לא ניתן להתווכח עם העדויות המדעיות לקשר בין תזונה לאקנה, אך רופאי עור רבים עדיין נאחזים במיתוס שהתזונה לא משפיעה על אקנה. הם טועים. הגיע הזמן שאותם הרופאים יישמו את הידע שלנו בתזונה מול המטופלים שלהם, וידגישו את החשיבות של הימנעות מצריכת המזונות המזיקים, בפרט פחמימות מזוקקות. 

התזונה ואקנה

בשנים האחרונות התחילו לשים דגש על תפקיד התזונה בהתפתחות אקנה, בזכות העמקת הידע על ההפרעות הבסיסיות בעור שתורמות להתפתחות אקנה. אמנם אקנה קשור לחילוף טסטוסטרון, אבל קיים גורם משותף נוסף שמושפע מאוד מהתזונה. מדובר בהורמון בשם גורם גדילה דמוי אינסולין (IFG-1), הורמון הגדילה המשמעותי של תקופת ההתבגרות. הוא אחת הסיבות העיקריות לכך שבני נוער סובלים מאקנה. חומרת האקנה קשורה לרמות IGF-1, ולא לרמות טסטוסטרון או לעלייה בהפיכתו לצורה הפעילה יותר, דהידרו-טסטוסטרון (DHT). קיים קשר ברור בין תרומתו של IGF-1 להתפתחות אקנה בעור לגורמים תזונתיים, בפרט לצריכה מופרזת של סוכר מזוקק. 

צריכת סוכר גבוהה היא אחד הגורמים התזונתיים הבולטים לאקנה. צריכה גבוהה של סוכר משפיעה על חילוף IGF-1 וטסטוסטרון בעור, בצורה שמקדמת ייצור מופרז של חלב והתפתחות אקנה. ניסויים ומחקרים קליניים מצביעים בבירור על כך שזה מביא להחמרה באקנה. לעומת זאת, תזונה עם הגבלה של צריכת פחמימות מזוקקות ועומס גליקמי נמוך יותר מפחיתה את ייצור החלב ומשפיעה לטובה על אקנה.

זוהו גם מספר גורמים תזונתיים אחרים שתורמים במידה משמעותית להתפתחות אקנה. לדוגמה, חלב ומוצרי חלב שונים הם בעיה רצינית עובר אנשים רבים שסובלים מאקנה. מעבר לתכולת שומנים לא בריאים, מוצרי חלב מכילים הורמונים שעלולים להשפיע על ייצור החלב, וגם לקדם עלייה ברמת IGF-1.

IGF-1 ומדד מסת הגוף

לצורך הערכה נוספת של תפקיד IGF-1 בהתפתחות אקנה, חוקרים בחנו 60 מקרים של אקנה ו-40 נבדקים בריאים בקבוצת ביקורת, עם התאמת המגדר והגיל. ההערכה כללה ביצוע ביופסיית עור.

התוצאות הראו כי בכל נגעי האקנה היו רמות גבוהות יותר של IGF-1 בהשוואה לעור תקין מכל המקומות. מעניין כי נמצא גם קשר משמעותי בין רמה גבוהה של IGF-1 לערכים גבוהים של מדד מסת הגוף. לאנשים עם אקנה ומדד מסת גוף של ≥ 30, עדות ברורה להשמנת יתר, היו רמות גבוהות יותר של IGF-1 בהשוואה לאנשים עם מדד מסת גוף נמוך יותר (< 30). נוסף על כך, נמצא גם קשר חזק בין צריכת מוצרי חלב לחומרת האקנה.

החוקרים הגיעו למסקנה כי “הקשר המשמעותי בין רמה גבוהה של IGF-1, מדד מסת גוף גבוה ואקנה קשה הדגיש את החשיבות של התערבות תזונתית בניהול AV.”

חומרים מזינים לעור

הממצא החשוב של המחקר הזה הוא שאקנה עשוי להיות סימן לתנגודת מקומית לאינסולין בעור. זאת הסיבה לקשר בין חומרת האקנה למידת ההשמנה. בשנות ה-1940 המוקדמות רופאי עור מסוימים התחילו לקרוא לאקנה “סוכרת של עור.” הסיבות לכך הן מעניינות מאוד. אמנם לא היו הבדלים ברמות הגלוקוז בדם לאחר העמסת גלוקוז במטופלים עם אקנה לעומת קבוצת הביקורת, אבל כאשר החוקרים בדקו את רמות הגלוקוז בעור באמצעות ביופסיות עור חוזרות, הם גילו הפרעה משמעותית בסבילות העור לגלוקוז במטופלים עם אקנה. 

הנה דעתי: כל מה שגורם לעלייה חולפת ברמות הסוכר בעור יכול להחמיר אקנה. כמובן, זה כולל צריכת ארוחות או משקאות עתירי סוכר, אבל גם השפעה של סטרס (קורטיזול); מחסור בחומרים המזינים הנדרשים לניצול תקין של אינסולין וגלוקוז; וגם גורמים אחרים שמשבשים את איזון רמות הסוכר בדם (כמו השמנה בטנית). 

מעבר לסילוק סוכר ומוצרי חלב מהתזונה, גורם חיוני נוסף שלפי דעתי חשוב עבור אנשים רבים שסובלים מאקנה הוא לסלק מזונות עתירי מלח (רוב המלח מועשר ביוד, כלומר מכיל תוספת יוד). הסיבה לכך היא שאנשים רבים עם אקנה רגישים מאוד לעודף יוד – וזה עלול להביא להופעת נגעי אקנה.

המלצה נוספת שלי היא לסלק מהתפריט מאכלים מטוגנים ומזונות שמכילים שומני טרנס (חלב, מוצרי חלב, מרגרינה ושומנים צמחיים מוקשים אחרים). יש להימנע מצריכת השומנים הללו, שכן הם גורמים לעלייה ברמת הדלקת בבלוטות החלב. 

באשר לחומרים המזינים הנדרשים לאנשים עם אקנה, אבץ הוא פשוט חיוני, ומחקרים כפולי סמיות הראו כי במקרים רבים אבץ יכול להביא לתוצאות מדהימות. המינון הוא 30-45 מ"ג ביום. השתמשו בצורת אבץ עם רמת ספיגה גבוהה, כמו אבץ פיקולינט. 

ידוע כי שמרים עתירי כרום משפרים את הסבילות לגלוקוז ומעלים את הרגישות לאינסולין. מחקר בלתי מבוקר אחד הראה כי הם מביאים לשיפור מהיר במטופלים עם אקנה. ייתכן כי צורות כרום אחרות יכולות להעניק תועלת דומה. המינון הוא 400 מק"ג ביום.

לבסוף, לפי דעתי נכון לגמרי לקרוא לאקנה “סוכרת של העור.” השם הזה ממחיש נקודה חשובה לגבי הסיבה הבסיסית והטיפול הנדרש.

סימוכין:

Seleit I, Bakry OA, Abdou AG, Hashim A. Body mass index, selected dietary factors, and acne severity: are they related to in situ expression of insulin-like growth factor-1? Anal Quant Cytopathol Histpathol. 2014 Oct;36(5):267-78.