כתב ויתור:בלוג זה לא נועד לאבחן,,,
This blog does not intend to provide diagnosis, treatment, or medical advice. Read more. The content provided on this blog is for informational purposes only. Please consult with a physician or other healthcare professional regarding any medical or health-related diagnosis or treatment options. Information on this blog should not be considered as a substitute for advice from a healthcare professional. The claims made about specific products throughout this blog are not approved to diagnose, treat, cure, or prevent disease.
מיליוני אנשים בכל רחבי העולם סובלים מחרדה. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות, עם תסמינים שונים וברמות חומרה שונות. לפעמים מטופלים עם חרדה מגיעים למיון בגלל כאבים בחזה, כאבי ראש, כאבי בטן או אפילו פלפיטציות, רק כדי לגלות שהם למעשה סובלים מתסמיני חרדה.
חרדה עלולה לגרום לתחושת פחד, דאגה מופרזת ועצבנות – בדרך כלל התחושות האלה חזקות דיין כדי להפריע לתפקוד היומיומי. לעתים קרובות חרדה יכולה לגרום להופעת תסמינים בחלקי גוף שונים, מהלב והשרירים ועד מערכת העיכול ומערכות אחרות. אם אתם סובלים מתסמינים שלדעתכם קשורים לחרדה, עדיין חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל שלכם כדי לוודא שאינכם סובלים מבעיה רפואית חמורה יותר.
רבים משתמשים בתרופות מרשם כדי להתמודד עם חרדה כרונית, ולפעמים כדי לעבור בשלום התקף חרדה חריף. אמנם תרופות מרשם יכולות לעזור, אבל הן לא תמיד התשובה הטובה ביותר, וצריך להשתמש בהן בזהירות רבה — ורק תחת השגחה רפואית.
קיימות שתי קבוצות מרכזיות של תרופות מרשם המשמשות לטיפול בחרדה.
הקבוצה הראשונה היא בנזודיאזפינים, והיא כוללת את אלפרזולם (זנקס), לורזפם (אטיבן) ודיאזפם (וליום). בדרך כלל משתמשים בתרופות מסוג זה בעת הצורך, ולפי מחקר שפורסם ב-2014 בכתב העת British Medical Journa, הן נקשרות לסיכון מוגבר להתפתחות שיטיון. בין תופעות הלוואי הנפוצות האחרות של התרופות האלה התמכרות, עייפות, בלבול, דיכאון, סחרחורת ואובדן זיכרון. למרות הסיכונים, לפעמים בהחלט יש מקום להשתמש בתרופות האלה.
קבוצת התרופות השנייה הם מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (הידועים גם בשם SSRI). בין התרופות האלה סרטרלין (זולופט), ציטלופרם (סלקסה), פלואוקסטין (פרוזק) ואסיטלופרם (לקסאפרו). אמנם התרופות האלה עוזרות לרבים ויכולות אף לשנות את החיים, אבל אצל אנשים מסוימים גם הן עלולות לגרום לתופעות לוואי מדאיגות, כולל עייפות, אי-שקט, סחרחורת וחשק מיני ירוד. בין תופעות הלוואי הנדירות והחמורות תסמונת סרוטונין וסיכון מוגבר להתאבדות.
אנשים רבים שסובלים מדיכאון בוחרים להימנע משימוש בתרופות האלה ומחפשים חלופות טבעיות יותר. עם זאת, אם אתם נוטלים תרופת מרשם, עליכם להתייעץ עם הרופא המטפל לפני הפסקתה, שכן זה עלול לגרום לתסמיני גמילה.
להלן כמה חלופות טבעיות שאפשר לשקול.
את
קוהוש שחור גילו הילידים האמריקאיים, שהתחילו להשתמש בו לפני יותר מ-300 שנה. זהו צמח גבוה עם פרחים שגדל ביערות סבוכים ומוצלים. הוא שייך למשפחת הנוריות. כיום שימוש בקוהוש שחור נפוץ בארצות הברית וגם באירופה, במיוחד בקרב נשים המעוניינות בטיפול טבעי יותר בבעיות בריאות שנפוצות אצל נשים, כמו גלי חום וחרדה.
הודגם כי קוהוש שחור מפחית את תסמיני החרדה אצל נשים. מחקר שנערך ב-2007 הגיע למסקנה שקוהוש שחור הביא לשיפור מובהק במקרים של דיכאון וגם של חרדה. מחקר משנת 2011 שנערך בקרב נשים עם היסטוריה של סרטן השד שטופלו בתרופה בשם טמוקסיפן, הדגים כי קוהוש שחור עשוי לעזור להפחית את תסמיני החרדה, שנפוצים בקרב אנשים המקבלים טיפול רפואי אינטנסיבי. גם מחקר שנערך ב-2018 תומך בשימוש בצמח זה להקלה על תסמיני חרדה. המינון המומלץ: כפי שמפורט על תווית התכשיר.
מליסה היא צמח פופולרי שבו משתמשים מיליוני אנשים. השם הלטיני שלו הוא "melissa officinalis" (מקור המילה "מליסה" הוא ביוונית, ומשמעותה היא דבש דבורים), אבל יש לה שמות רבים נוספים, בהם "נקטר החיים", "תרופת הפלא", "מרי המתוקה" או פשוט "צמח הדבורים".
מליסה שייכת למשפחת השפתניים, ומקורה הוא באירופה. זה צמח בצבע ירוק בהיר עם עלים קטנים בצורת לב ואשכולות של פרחים בצבעים לבן וצהוב. צורת העלים של מליסה דומה לזו של עלי נענע.
מליסה נחשבת כצמח מרגיע, ומשתמשים בה לצרכים רפואיים זה יותר מ-500 שנה.
מספר מחקרים הדגימו כי מליסה עשויה להפחית את תסמיני החרדה. מאמינים כי מליסה עוזרת להעלות את רמת המוליך העצבי GABA (חומצה גמא-אמינובוטירית) במוח. מסלול GABA ממלא תפקיד חשוב בטיפול בחרדה, ולמעשה חלק מתרופות המרשם משפיעות על המוליך העצבי הזה. מחקר שפורסם בשנת 2017 בכתב העת Phytotherapy Research ניתח את ההשפעה של מליסה על מסלולי GABA, והגיע למסקנה שהצמח הזה עשוי לעזור לטפל בחרדה.
גם מאמר שפורסם בשנת 2016 בחן מקרוב את מרכיבי מליסה, והגיע למסקנה שהוא מכיל חומרים שמפעילים את קולטני GABA. מחקר אחר הדגים כי הנוכחות של חומצה רוזמרינית במליסה היא האחראית לתרומתה להפחתה של תסמיני חרדה.
באופן כללי, המחקרים הללו מצביעים על כך שניתן להתשמש במליסה כטיפול בטוח ויעיל בחרדה. אין לשלב שמן מליסה עם תרופות נגד חרדה בלי להתייעץ קודם עם הרופא המטפל.
חומצות שומן אומגה-3 ידועות גם בשם PUFA, ראשי תיבות באנגלית של "חומצות שומן רב-בלתי רוויות". אלה מרכיבים שחשובים לבריאות האדם, ויש להן סגולות רבות, במיוחד בכל הקשור לבריאות הלב והמוח.
מחקר שנערך בקרב סטודנטים לרפואה בשנת 2011 הדגים כי חומצות שומן אומגה-3 עשויות לעזור להפחית את התסמינים של חרדה. במחקר זה שישים ושמונה סטודנטים חולקו לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה חומצות שומן אומגה-3, ואילו הקבוצה השנייה קיבלה פלצבו. נמצא כי רמת החרדה בקרב הסטודנטים שקיבלו חומצות שומן אומגה-3 הייתה נמוכה יותר ב-20% לעומת אלה שלא קיבלו אומגה-3. לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות.
מטא-אנליזה של מחקרים שפורסמה בשנת 2018 ב-JAMA, בה נכללו 2240 משתתפים מ-11 מדינות, הגיעה למסקנה שחומצות שומן אומגה-3 עשויות להפחית תסמינים של חרדה קלינית. היו מחקרים נוספים שהדגימו ממצאים דומים. המינון המומלץ: 1,000 עד 4,000 מ"ג ביום.
תוספים פרוביוטיים מכילים חיידקים מועילים, בהם משתמשים כדי לשמור על אוכלוסיית חיידקי מעיים בריאה. תוספים פרוביוטיים עשויים להוות כלי עזר חשוב עבור אנשים שסובלים מגזים, תסמונת המעי הרגיז או דלקות במעי הגס. הם עשויים להועיל גם לאנשים שנוטלים תרופות להפחתת חומציות קיבה או קיבלו טיפול אנטיביוטי בתקופה האחרונה, שכן התרופות האלה עלולות לפגוע באוכלוסיית החיידקים הבריאים במעיים.
בשנת 2019 נערך מחקר שהשווה בין אנשים שנטלו תרופת מרשם נגד חרדה לצד תוסף פרוביוטי לאנשים שקיבלו תרופת מרשם נגד חרדה בלבד לצד פלצבו. בקרב האנשים שקיבלו את התוסף הפרוביוטי נרשמו פחות תסמיני חרדה, בהשוואה לקבוצה השנייה. מחקר אחר משנת 2019 העלה כי תוספים פרוביוטיים הדגימו יתרונות דומים בטיפול בתסמיני חרדה. מחקרים רבים מצביעים על כך שבריאות המעיים חשובה לרווחה הכללית.
שורש מאקה הוא צמח בעל מאפיינים אדפטוגניים שאותו מגדלים בהרי האנדים בדרום אמריקה. הוא גדל בגובה של 4-5 קילומטרים מעל פני הים. בני שבט האינקה משתמשים במאקה זה מאות שנים, ומאמינים שיש לו סגולות רפואיות רבות. בשבט האינקה השתמשו בו בעיקר לשפור החשק המיני והפוריות. עם זאת, הרפואה המודרנית גילתה שהוא עשוי להועיל גם בטיפול בחרדה ודיכאון.
מחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Menopause הדגים כי נשים שנטלו 3.5 גרם (3,500 מ"ג) של שורש מאקה ביום דיווחו על הפחתה ברמת החרדה ובתסמינים הקשורים לדיכאון, בהשוואה לנשים שנטלו גלולת פלצבו. גם מחקר משנת 2015 העלה כי צמח זה יכול לעזור לסובלים מחרדה. המינון המומלץ: כפי שמופיע על תווית התוסף.
רודיולה היא אדפטוגן, ונראה שיש לה סגולות רפואיות רבות. ברפואה העממית משתמשים ברודיולה זה אלפי שנים, בדומה לאדפטוגנים האחרים. זהו צמח שעוזר להגן על התאים והרקמות מעקה חמצונית ומהנזקים של חיי היומיום. מאחר שהצמחים האדפטוגניים גדלים בתנאי אקלים מאתגרים ובמזג אוויר קיצוני, הם לומדים להגן על עצמם ומעבירים את הסגולות שלהם למי שמשתמש בהם.
מחקר משנת 2012 העלה כי רודיולה עשויה לעזור להפחית את רמת החרדה כשנוטלים אותה בתור תוסף. מחקר שפורסם בשנת 2016 בכתב העת Phytomedicine הדגים כי רודיולה עשויה להוות טיפול יעיל לדיכאון. מחקר שערך ד"ר מרק קרופלי בשנת 2015 הגיע למסקנה שאנשים שהשתמשו ברודיולה "...הדגימו ירידה משמעותית בדיווחים על חרדה, פחד, כעס, בלבול ודיכאון לאחר 14 יום, וגם שיפור ניכר במצב הרוח הכללי".
לבסוף, מחקר שפורסם בשנת 2018 בכתב העת Gut Pathology הדגים כי רודיולה משפיעה לטובה על המיקרוביום של המעיים. קרוב לוודאי שזה יכול להסביר את העובדה שהיא עוזרת להתמודד עם תסמיני חרדה.
שורש ולריאן הוא צמח עתיק יומין שבו משתמשים זה אלפי שנים להקלה על תסמיני חרדה. מחקר משנת 2012 הדגים כי שורש ולריאן עשוי לעזור לשלוט בתסמיני חרדה, וגם מחקר משנת 2019 הראה שהצמח עוזר לשלוט בתסמיני חרדה. המינון המומלץ: כפי שמפורט על תווית התכשיר.
משחר הציוויליזציה האנושית אנשים הבינו את הסגולות של שמנים אתריים לטיפול במגוון מחלות. במצרים העתיקה השתמשו בהם בטקסים חגיגיים ובתהליך החניטה.
גם בימינו השמנים האתריים זוכים להערכה גבוהה. לעתים קרובות משתמשים בהם לבישום, נותנים אותם במתנה ואפילו משתמשים בהם כסוג של מטבע. במהלך השנים רבים גילו כי שמנים אתריים מסוימים, בהם בבונג, אשכולית וגם לבנדר, עוזרים להפחית את התסמינים של חרדה. אפשר למרוח את השמנים האלה על העור או להוסיף אותם למכשיר אדים.
גם שתיית ספל תה חם יכולה לעזור לסובלים מתסמיני חרדה. ששת סוגי התה המובילים לטיפול בחרדה הם תה בבונג, לבנדר, קאווה/a>, נענע חריפה, ג'ינסנג ומליסה.
סימוכין:
מאת ד"ר אריק מדריד
